ערן הלרשירת הילד האלמוני מגטו טרזין: בפרויקט חינוכי להנצחת זיכרון השואה בהובלת עיריית גבעתיים, תלמידי תיכון תלמה ילין ותלמידי הקונסרבטוריון העירוני יצרו קליפ נוגע ללב, המבוסס על מילותיו של ילד אלמוני מגטו טרזין.
בשבועות האחרונים הופק קליפ ייחודי לזיכרון השואה, כחלק מפרויקט משותף של אגף האירועים בעיריית גבעתיים, רחל אורנשטיין, היסטוריונית בתחום השואה ותושבת גבעתיים, המלחין והמעבד אפי שושני, יחד עם תלמידי כיתות ט' ממגמת קולנוע תלמה ילין, עמותת קהילתיים, תלמידי מקהלת ענבלים של הקונסרבטוריון העירוני והמנצחת אלה גליבוב.
הרעיון נולד כאשר רחל ואפי הפיקו מופע משותף שבנוי על שירי ילדי מגטו טרזין שבצ'כיה, אך עם כניסת הקורונה לחיינו נאלצו לעצור את ההכנות למופע. על מנת לתת מענה אלטרנטיבי לטקסי יום השואה, השניים מצאו דרך יצירתית וחינוכית להעברת מסר השואה, באמצעות קליפ המבוסס על השיר "געגועים" שנכתב ע"י ילד אלמוני, שחי בגטו טרזין. אגף האירועים של עיריית גבעתיים ריכז את הפרויקט והוביל את החיבורים בין הגופים השונים.
החזון החינוכי של הפרויקט הוא להביא את קולם של ילדי הגטו אל הילדים של היום ולאמץ את השירים כחלק מהזיכרון הקולקטיבי. הסרטון הופק במסגרת תכנית מעורבות חברתית של תלמידי מגמת הקולנוע בבי"ס תלמה ילין בהנחיית ראש המגמה, יורם שפירא, הבמאיות תמר מירון ואמילי טומשפולסקי משכבת י"ב, הובילו את ההנחיה והליווי של תלמידי כיתה ט' שהיו אמונים על הפקת הסרטון. עבור הביצוע הווקאלי נרתמה לקליפ מקהלת ענבלים של הקונסרבטוריון העירוני בגבעתיים בניצוחה של אלה גליבוב. המקהלה הקליטה את השיר באולפן הקלטות של מרכז הנוער בשדה בוקר. לטובת הסרטון הוקדש יום צילומים שלם שהתקיים במכון האומנותי וההיסטורי בית שנידרמן.
הקליפ מחבר בין תיעוד מימי השואה למוזיקה עכשווית ובכך מצליח להנגיש את סיפורם לילדי הדור החדש. מפגש זה יוצר זיכרון תרבותי המאיר נקודת מבט חדשה על עולמם הפנימי של ילדים בשואה בכלל ושל ילדי גטו טרזין בפרט. המוזיקאי אפי שושני יצא למסע ארוך, עד לעיירת טרזין. שם, בין סמטאותיה של העיירה בעודו מתחקה אחר מראות ותחושות, נמצאה ההשראה האומנותית, ויצירות הילדים חזרו יחד עימו הביתה.
רחל אורנשטיין מוסיפה כי: "החשיפה הבלתי אמצעית למקורות ראשוניים שנכתבו על ידי ילדים ובני נוער בגטו היא עדות לדרכי ההתמודדות של הילדים ובני הנוער עם מציאות חייהם. זאת הכרות נטולת פרספקטיבה של 'אחרי', ומכאן הזדמנות חינוכית ללמוד וללמד את ההיסטוריה של השואה באופן אחר".
גטו טרזין היה הגטו היחיד במרכז אירופה; והוקם בעיר מבצר קטנה (כ- 60 ק"מ מפראג), מוקפת חומות. בימי הגטו, הצטופפו בתקופת השיא, כ- 59,000 יהודים. המילים של השירים שנכתבו ע"י הילדים משקפות את מציאות החיים בגטו. חלקם מתארים תמונות מחיי הגטו כאשר הכתיבה הופכת לאמצעי התמודדות עם מציאות של עולם מורכב ומתפרק, וממלא מקום של חיפוש מפלט בדמיון, היאחזות בזיכרונות, ושימוש בהומור.
ב-42 חודשי קיומו עברו בגטו טרזין 155,650 אסירים, כ-34,000 מאסירי גטו טרזין נספו בגטו עצמו וקרוב ל-87,000 מהם גורשו למחנות ההשמדה, כ- 90% מילדי טרזין לא זכו לראות את היום שאחרי.
לצפייה בקליפ: https://youtu.be/6apSgZ2_JXA
געגועים
מילים: ילד אלמוני, גטו טרזין, 9.3.1943
תרגום: לאה גולדברג
לחן, עיבוד והפקה מוזיקאלית: אפי שושני
כְּבָר גָּר אֲנִי שָׁנָה שְׁלֵמָה כִּמְעַט
בְּעִיר שְׁחֹרָה שֶׁשְּׁמָהּ טֶרֶזְיֶנְשְׁטַדְט,
וּבְהִזָּכְרִי בְּעִיר מוֹלַדְתִּי,
עַכְשָׁו מֵבִין מַה לִי הָיָה בֵּיתִי.
הַבַּיִת שֶׁלִּי, הַבַּיִת הַיָּקָר, גֵּרְשׁוּנִי וְהִגְלוּנִי לַנֵּכָר,
אֶל הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא אֶרְצֶה לִהְיוֹת.
שֶׁכָּל חַלָּשׁ אֵינוֹ יָכֹל לִחְיוֹתֹ.
הָא, לוּ יָכֹלְתִּי אֶל בֵּיתִי לַחְזֹר.
נִדְמֶה, שֶׁשָּׁם תָּמִיד אֲוִיר וָאוֹר.
אֵיךְ לֹא יָדַעְתִּי אָז, כְּשֶׁגַּרְתִּי שָׁם,
מַה טוֹב הָיָה לִי, מַה הִשְׁאַרְתִּי גם!
אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי זוֹכְרֵךְ, הַמְּכוֹרָה,
מִמֶּרְחַקִּים אַתְּ כְּכוֹכָב לִי מְאִירָה!
פֹּה אֲנָשִׁים הוֹלְכִים בָּרְחוֹב,
וְכָל אֶחָד אֲשֶׁר יִרְאֵם הֲלֹא יָבִין מִיָּד
אַךְ אַל יֵאוּשׁ,
אוּלַי הַכֹּל עוֹד יִשְׁתַּנֶּה,
וְהָעוֹלָם גָּדוֹל.
הַמְתֵּן, חַכֵּה יָבוֹא הַזְּמַן
וְאֶל בֵּיתְךָ תָּשׁוּב מִכָּאן.