ערן הלרברקאי, למי שאינו יודע, משמעותו כוכב הצפון. ואכן הסיפור של הבניין הוותיק ברחוב ברקאי 16 ברמת גן, עשוי בהחלט לגרום לראשי הרשויות בעיר הגנים ובערים רבות נוספות במדינת ישראל לא לאבד את הצפון ולא לשחק בחייהם של תושבים ותיקים שכל מה שהם חפצים זה בניין חדש עם ממ"ד בו יוכלו להתגונן בפני רעידת אדמה או מתקפת טילים אפשרית.
סיפור שגרתי, כביכול. דיירי הבניין פנו לוועדה המקומית רמת גן בבקשה לקדם תמ"א 38 אצלם. הוועדה השיבה להם בשלילה, תשובה שגרתית מהמותן, בטענה שהעירייה מתכננת "התחדשות עירונית מתחמית" באותה שכונה. השיבה ולא פירשה.
דיירי הבניין, בשונה מבניינים רבים אחרים שקיבלו את רוע הגזירה, התעקשו ופנו לוועדת הערר, זאת על מנת לקבל הסבר מנומק כיצד ומדוע העיריה מונעת מהם לקדם תמ"א בבניין.
וכאן הגיעה ההפתעה הגדולה: וועדת הערר קבעה באופן נחרץ כי הדיירים אכן צודקים וכי על העיריה הייתה חובה להציג בפני הדיירים תכנית חלופית ברורה שיש לה להתחדשות עירונית בשכונה ולא להסתפק באותה תשובה ערטילאית. במידה ואין תכנית כזו, קבעה הועדה, על עירית רמת גן להתיר לדיירי ברקאי 16 לקדם תמ"א 38.
לטעמי מדובר ללא ספק בהחלטה תקדימית חשובה ביותר, אולי אפילו דרמטית ששמה מקלות בגלגלים לאותן עיריות, דוגמת רמת גן, שמסיבות כאלה או אחרות, בלמו במהלך השנים האחרונות את תמ"א 38/2 בטענות שונות ומשונות.
לפרוטוקול, לא שאני מעדיף באופן אוטומטי את התמ"א 38/2 על פני פינוי בינוי. נהפוך הוא. היכן שאפשר רצוי בהחלט לקדם תכניות פינוי בינוי הכרוכות בשינוי תב"ע מהיסוד, וכוללות בתוכן את כל המרכיבים הנדרשים באותה מתחם, כולל פיתוח תשתיות ומוסדות ציבור.
התמ"א 38/2, לעומת זאת, כרוכה לא אחת בבעייתיות של העדר תשתיות משלימות, מה שגורם במקררים רבים לחיכוכים בין יזמים לבין הרשות המקומית ומחייב בסופו של דבר את הממשלה להכניס יד עמוק לכיס על מנת להשלים את התשתיות החסרות.
אולם, וזה אולם גדול, בסופו של יום במקרים רבים התמ"א 38/2 מהווה את האלטרנטיבה היחידה(!) על מנת לקדם התחדשות עירונית נקודתית ובשכונות ותיקות בלב ליבן של ערים צפופות לעייפה בלב גוש דן, דוגמת רמת גן, זוהי בפועל הברירה היחידה.
אין זה סוד שראש עירית רמת גן הנוכחי, וכמוהו עוד לא מעט ראשי רשויות בגוש דן ובכלל, נוקטים מדיניות מחמירה ביותר בכל הקשור למניעת פרויקטים חדשים של תמ"א 38/2, זאת עד כדי הקטנת זכויות לקבלנים ויזמים וטרפוד מכוון של פרויקטים.
כולנו זוכרים היטב את אותו טיל קטן 15 ק"ג ראש נפץ שנפל במרכז עיר הגנים בעת מבצע שומר החומות, גרם להרוג אחד ולנזק סביבתי רב ורק בנס הפגיעות בנפש לא היו גבוהות בהרבה. ובל נשכח שגם רעידות אדמה מגיעות העוצמה רבה אחת ל-100 שנה.
על ראשי הרשויות, דוגמת רמת גן, להבין שחיי אדם קודמים לכל! ושבבוא יום פקודה ואם וכאשר ייגרמו, חלילה, אבידות בנפש, דמם בראשם (!) ואז איש לא יזכור מדוע וכיצד החליטו אי אילו פקידים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בהנחיית אותו ראש עירייה, לא לקדם תמ"א 38/2, זאת מבלי לנמק כלל מדוע התכנית החשובה הזאת שמגינה על התושבים מפני טילים ורעידות אדמה טורפדה.
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו"