ערן הלרמחקר אקדמי שבחן את מדד החוסן היישובי של רשויות במדינת ישראל מדרג את גבעתיים במקום השני לאחר מודיעין. העיר הציגה התאוששות מרשימה ממשבר הקורונה.
אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל' חשפו פערים דרמטיים בין רשויות שונות בישראל ביכולתן להתמודד עם משברים. מחקר חדש שנערך במכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי בחן את מידת החוסן היישובי בישראל בעקבות משבר הקורונה, כאירוע המשברי האחרון הגדול שהשפיע על תחומי חיים רבים. המחקר, אשר נשלח לשורת מקבלי החלטות וקובעי מדיניות, מאפשר להסיק מסקנות לגבי יכולת הרשויות להתמודד עם אתגרים ושיקום לאחר משברים, במיוחד נוכח המציאות שנוצרה בעקבות הלחימה המתמשכת.
המחקר דירג במקום הראשון את מודיעין-מכבים רעות, במקום השני מדורגת כאמור גבעתיים, ולאחריה רעננה, עכו ובת ים (בהתאמה). מממצאי המחקר המקיף עולה כי גבעתיים הציגה התאוששות מרשימה ממשבר הקורונה.
המחקר סקר 255 רשויות בישראל תוך ניתוח נתונים סטטיסטיים ממקורות רשמיים, בעיקר מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לכל רשות חושב "מדד חולשה" שהשווה את מצבה הכלכלי, החברתי והתפקודי בין השנים 2019–2022, תוך בחינת ההתאוששות ממשבר הקורונה. בין המדדים שנבדקו נכללו שיעור האבטלה, ההכנסה החציונית, מאזן ההגירה, רמות הפשיעה, המעורבות הקהילתית, שירותים עירוניים, איכות התשתיות ומידת היציבות של המערכות המוניציפליות.
לעומת גבעתיים ומודיעין-מכבים-רעות שמדורגות בצמרת, המחקר מצביע על כך שבערים רבות נרשמה ירידה משמעותית במדדי החוסן, כאשר בראשן באר שבע, שדורגה כבעלת החוסן הנמוך ביותר עם ירידה של 15% במדד החולשה שלה. כמו כן, חלק מהיישובים הקטנים ביהודה ושומרון ויישובים ערביים בדרום דורגו כבעלי חוסן נמוך מאוד, דבר שמעמיד אותם בסיכון גבוה במקרה של משברים עתידיים. החוקרים מדגישים כי ישנה התאמה ברורה בין חוסן יישובי לבין נתונים כלכליים, דמוגרפיים וחברתיים, וממליצים על גיבוש מדיניות שתסייע לחיזוק הרשויות החלשות, תוך התמקדות בפיתוח תשתיות, חיזוק שירותים עירוניים ועידוד אוכלוסיות חזקות להשתקע ביישובים הזקוקים לכך.
"בעוד שהצלקות שהותירה המלחמה עדיין טריות, הדוח מדגיש כי ישראל חייבת ללמוד מהמשבר ולהיערך בצורה טובה יותר לעתיד", מדגיש נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי ויו"ר המכון, הכלכלן פרופ' נסים בן דוד. "להבדיל מחוזק של יישוב, שמייצג יכולת נתונה בתחומים כגון כלכלה, רווחה וחינוך, שנמדדת בדרך כלל בהשוואה ליישובים אחרים, החוסן מבטא את מידת היכולת להתאושש ממשבר. המשבר הבא הוא רק עניין של זמן, והשאלה היא לא אם נתמודד אתו – אלא אם נהיה מוכנים אליו. ללא תגבור מידי, ישובים חלשים עלולים להתקשות להשתקם לאורך זמן – והדבר יחליש את חוסנה של המדינה כולה".
,