בעולם ההייטק ישנו מסמך נפוץ אשר משתמשים בו לא מעט, שנקרא הסכם סודיות או באנגלית NDA. במילים פשוטות, המטרה של יצירת המסמך הזה היא למנוע "גניבה של רעיון" והוא נחתם בין חברות ושותפים עסקיים, אשר מציגים זה בפני זה מידע מסוים שנחשב לאטרקטיבי מאוד. כאשר נערכת חתימה על הסכם סודיות בין הצדדים, כל אחד מהם מתחייב שלא להעבירו לצד שלישי וכמובן שלא לעשות בו שימוש על דעת עצמו.
מה נחשב למידע סודי?
עבור כל אדם וכמובן עבור עסקים, ההגדרה של אינפורמציה הנחשבת לסודית יכולה להיות שונה למדי. באופן עקרוני ניתן להגדיר מידע שייחשב לסודי ולא ניתן להעברה, כפטנט או רעיון הבאים לידי ביטוי במוצר, תוכנה או אפילו אפליקציה – שהממציאים שלהם אינם מעוניינים שיעשו בהם שימוש שלא ברשות או ללא תמורה משמעותית כלשהיא. כאשר המוצר, לצורך העניין, צריך להימכר – הוא יוצג בפני הצד השני באמצעות מצגת, פגישה או אמצעים שונים. ברגע שהמידע הועבר ואפילו אם מדובר במהלך שיווקי, אין לעשות בו כל שימוש שהוא וזאת כמובן במידה והצד בשני חתם על הסכם סודיות.
איך מכינים מסמך NDA?
בכדי להכין מסמך או הסכם סודיות, יש להגדיר קודם כל באופן ברור את המידע שבאשר אליו חלה שמירת הסודיות. אפשר לעשות שימוש בכל הסכם NDA להורדה מהאינטרנט, אשר עונה על הצרכים הספציפיים של החברה המפיקה את המסמך. העניינים שאותם יכיל מסמך שכזה יהיו:
- שמותיהם ופרטיהם האישיים של שני הצדדים החותמים, כאשר יהיו אלה ממלאי התפקידים הבכירים של שני הארגונים.
- הגדרה של המידע שייחשב לחסוי, לרבות הגדרה כללית שלו כ"מידע טכני", או "אינפורמציה באשר לשיטות העבודה" וכיוצא בזה.
- תיקוף ההסכם – חותמים על תאריך מסוים שעד אליו ההסכם תקף.
יש לציין כי מסמכים עבור הסכם סודיות, ניתנים למילוי בשפה העברית או האנגלית לפי הצורך והם מנוסחים בשפה משפטית שאיננה משתמעת לשתי פנים.
מה קורה אם הצד השני הפר את חוזה הסודיות?
הסכם NDA צריך להגדיר הן את הדרכים שבהן תימנע חשיפת המידע הסודי – למשל, שחשיפה תוכל להיעשות רק לאחר חתימה בכתב של בעלי המוצר – והן את האנשים אשר מחויבים לשמור על סודיות המידע. מסמכים שכאלה מפרטים באופן ברור, כי מלבד החותם על ההסכם עצמו, כל התוכן שלו מתייחס גם לעובדים של החברה, מנהליה וכל אגם או נציג שהמידע הובא לידיעתו.
כאשר נעשה מעשה של הפרת החוזה, החברה שהחתימה את מפר ההסכם רשאית לנקוט באמצעים משפטיים וזאת בכדי להגן על זכויותיה. גם עניין זה מופיע בהסכם ועל אף שהוא ברור מאליו ומשתמע מן הכתוב, יש להוסיף סעיף שאינו משאיר תהייה באשר לכך והוא מהווה חלק בלתי נפרד מן המסמך. בנוסף לחתימה בתחילת המסמך, הצדדים חותמים גם בסופו ומציינים שהוא מתייחס למידע ספציפי בלבד והגנה עליו ולא מצהירים על תחילתה של שותפות כלשהיא ביניהם.
