חשבתם שדפוס הוא תחום משעמם? תגידו את זה לדפוס, שממשיך להפתיע ולחדש את עצמו בדרכים שכלל לא העלינו על דעתנו. קיצור תולדותיו המרתקות של הדפוס, שממשיך להכות גלים עד היום.
מכונת הדפוס הראשונה הומצאה במאה ה-15 על ידי יוהאן גוטנברג, והייתה מכשיר די מסורבל למראה ולתפעול. בעצם מדובר היה במכבש דפוס, רמז לצורת פעולתו של המכשיר שהורד מטה באמצעות מכבש מכני, והצמיד את לוחות הדפוס מלאי הדיו אל הנייר.
אומנם הסינים הקדימו את גוטנברג בכמה מאות שנים, בהמציאם את טכנולוגיית הדפוס כבר במאה השביעית לספירה; אבל רק ההמצאה של גוטנברג הייתה זו שהביאה בסופו של דבר להפצת ספרים במאות אלפי עותקים ברחבי אירופה, דבר שהקפיץ את שיעורי ידיעת קרוא וכתוב במאות ובאלפי אחוזים תוך 50 שנה.
האוריינות החדשה שהביא עמו הדפוס של גוטנברג, חוללה גל של שינויים מבורכים ברחבי אירופה: הקמת אוניברסיטאות, דרישה מתמשכת לידע עדכני, צמצום כוחה של הכנסייה, העשרת ההמונים במגוון תחומים, הופעת העיתונות המודפסת ועוד. אם נצטרך להשוות את מהפכת הדפוס למהפכות אחרות בהיסטוריה האנושית, רוב הסיכויים שרק מהפכת האינטרנט תהיה שקולה לה
הדפוס המודרני
מאז הסינים והגרמנים (גוטנברג היה יהודי גרמני) עברו כמה מאות שנים טובות, וטכנולוגיות הדפוס שוב חידשו את פניהן מספר פעמים. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 נוצרו שיטות דפוס חדשניות, מהירות ויעילות יותר כגון פרוצס (Process Printing) ואופסט (Offset Printing).
דפוס פרוצס, כשמו כן הוא, משתמש בתהליך הכולל את 4 צבעי היסוד CMYK, שיחד משתלבים ליצירת ההדפסה הרצויה באיכות גבוהה. דפוס אופסט הוא שיטה אחרת לגמרי, המשתמשת במספר גלילים מסתובבים שמעבירים לנייר את הדמות המודפסת.
ב-1977 הקים היזם הישראלי בני לנדא את חברת אינדיגו, ובכך המציא לראשונה את הדפוס הדיגיטלי (ב-2002 נרכשה אינדיגו על ידי HP ב-800 מיליון דולר). שיטת דפוס זו מאפשרת להדפיס מסמכים ישירות מקבצים דיגיטליים הנמצאים במחשבים ובמקורות אחסון אלקטרוניים אחרים, זאת בניגוד לשיטות הדפוס האחרות שהוזכרו כאן. המצאתו של לנדא הפכה אותו למיליארדר, והוא אביהן של המצאות נוספות בתחום זה (ראו בהמשך).
המדפסות נכנסות הביתה
חידושים אלו, מבורכים ככל שהיו, עדיין הצריכו ברובן מכונות דפוס גדולות ומסורבלות שתופסות את שטחו של חדר שלם. זה אולי טוב למכוני הדפסה, לעיתונים ולמפעלי תעשייה – אבל רק כאשר הצליחו להקטין את המדפסת לגודל של שולחן כתיבה ולמטה מכך, שוב התחוללה מהפכה חדשה.
המדפסות הביתיות והמשרדיות הראשונות הומצאו על ידי חברת אפסון היפנית, בשנת 1968 (דגם EP 101). מאז החלו להופיע מדפסות בצורתן הנוכחית, כפי שאנו מכירים אותן כיום: ב-1984 הומצאה מדפסת הלייזר הראשונה (Laserjet) על ידי חברת HP; זאת במקביל למדפסות הזרקת דיו (Inkjet) שהיו מהירות כמו מדפסות הלייזר, אך בעלות איכות הדפסה נמוכה יותר. בניגוד למדפסות לייזר, מדפסות הדיו דורשות החלפה מתמדת של טונרים, שהם המכלים מהם נשאב ומוזרק הדיו.
מאז תחילת עידן הדיגיטל והופעת המייל לצד אפליקציות המסרים השונות, המדפסות נדחקו מעט לקרן פינה חשוכה; אבל בסופו של יום אין כמעט משרד, עסק או ארגון אחד ללא מדפסות. למעשה, כיום יש מספר רב יותר מאי פעם של טכנולוגיות דפוס שונות, הן לצרכים עסקיים ומסחריים והן לצרכים ביתיים ומשרדיים קטנים יותר.
מדפסות כמפעל ייצור
בסביבות 2010 שוב התחוללה מהפכה בתחום הדפוס – ומדפסות התלת ממד הגיעו לעולם. דפוס תלת ממדי (3D Printing) קופץ שלב אחד קדימה, מרמת הנייר השטוח לרמת המוצר המוגמר בשלושה ממדים. מדפסות אלו מיועדות למטרה שונה לחלוטין – לא הפקה של מסמכים, אלא של מוצרים שלמים.
ההתפתחויות בתחום זה רבות מספור, ושוק הדפוס התלת ממדי מוערך כיום בשווי של כ-12 מיליארד דולר (הן לשוק הפרטי והן לשוק המסחרי). תחזיות גורסות שעד שנת 2023 יגיע שוק ה- 3D לשווי של מעל 30 מיליארד דולר.
דיו מולקולרי
זוכרים את בני לנדא, הישראלי שהמציא את הדפוס הדיגיטלי? בין יתר הישגיו המרשימים (מעבר לעובדת היותו מיליארדר ובעליהם של 800 פטנטים הרשומים על שמו), ניתן למנות גם את הדיו הננומטרי.
ננו-מטר היא יחידת מידה השווה למיליארדית של מטר, וזהו סדר הגודל השולט בעולם המולקולות והאטומים. מכיוון שהדיו החדשני של לנדא, המיוצר בחברת Landa Corporation, הוא בגודל של נגיף – הוא מאפשר הדפסה ברזולוציה חדה שכמותה לא נראתה עדיין, על גבי כל משטח.
הדיו הננומטרי של לנדא היה שווה מיליארד דולר כבר ב-2012, ועוד צפוי לו עתיד ורוד בהמשך – יחד עם כל תחום טכנולוגיות הדפוס.
