Site icon מקומון רמת גן

חוק הגנת הפרטיות – סקירה מקיפה

בימינו, מאחורי כל המותגים והשמות הגדולים ביותר בעולם עומדים תאגידי ענק המתפעלים הכל דרך הרשתות החברתיות, תוך צפייה בנתונים האישיים מסביב לגלובוס. מתוך כך, חוקק חוק הגנת הפרטיות בשל הצורך להתמודד עם הפרות הפרטיות על ידי רשויות, חברות ואנשים פרטיים בעלי אמצעים. חוק הגנת הפרטיות שחוקק בתשמ"א 1981 בישראל, קובע כי חל איסור מוחלט לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו וללא ידיעתו. הפרת החוק תוכל להוביל לנקיטת צעדים במישור האזרחי והפלילי.

מהן הדרכים האסורות לפגיעה על פי חוק הגנת הפרטיות

הזכות לפרטיות חקוקה בבסיס הזכויות של כל אדם באשר הוא. מדובר בזכות על חוקתית תחת חוק היסוד; כבוד האדם וחירותו. בבסיסו של חוק הגנת הפרטיות עומדת העובדה שזכויות האדם אינן עוסקות רק בנכסים  גשמיים אלא גם על נושאים שנחשבים מופשטים יותר, כגון רעיונות, מחשבות ורגשות של האדם, וכן מידע אישי. כלומר, בדיוק כפי שלאדם ישנו אינטרס להגן על זכויות הרכוש שלו (לדוגמא בפני גניבה), סביר להניח שיהיו לו אינטרסים להגן גם על זכויות שאינן רכושיות; הזכות לחירות אישית, לכבוד, אוטונומיה של הגוף ושל הרגשות, ועוד.

צילום: ללא קרדיט

בישראל, בחרה מערכת המשפט להימנע מלהגדיר בצורה מדויקת מהי פרטיות. במקום, ניתנו הגדרות לדרכים שנחשבות אסורות לפגיעה בפרטיות האדם:

חוק איסור לשון הרע

כל אלו, קשורים באופן ישיר ל – חוק איסור לשון הרע בעיקר משום שבעידן המודרני חוק הגנת הפרטיות חשוב אפילו יותר מבעבר. בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות, הפגיעה בפרטיותו של האדם הפכה קלה הרבה יותר לביצוע בזכות התפוצה של אמצעים טכנולוגיים שבאפשרותם להאזין, לבלש מרחוק ולאסוף מידע אודות בני אדם פרטיים.

המצב החדש הנ"ל, יצר את הצורך בהגנה נרחבת יותר על זכות האדם לפרטיות. כאן, נכנסת המערכת המשפטית ועורכי הדין מתחום זה. תפקידם, הוא לספק את ההגנה הנדרשת למי שנזקק לה.

Exit mobile version