שכונות הענק והמגדלים הנוגעים בקו הרקיע של אחת הערים היפות במרכז הארץ, מספרים את הסיפור של רמת גן בעשור האחרון. רמת גן, אשר כיום משמשת בית למעל 150,000 תושבים, נוסדה בשנת 1921 לאחר שהניסיון הראשון ליישב את העיר פתח תקווה – היא אם המושבות, מהוותיקות בישובים היהודיים בארץ ישראל – לא צלח. מאז ועד היום, זרמו הרבה מים באגם הפארק הלאומי בעיר, אך בינות לרחובות החדשים בעיר, תמצאו בניינים שייקחו אתכם למסע בנבכי הזמן.
ברמת גן של היום קיימים לא מעט בנייני פאר, בנייני משרדים ושכונות חדשות לחלוטין, לצד בניינים אשר נותרו עומדים על תילם עוד תחילת חייה של העיר רמת גן. בימים ההם, אנשים בכלל לא היו נוהגים לנעול את דלת ביתם, וכל מנעולן ברמת גן יוכל להעיד ממקור ראשון על תהליך ההתחדשות התמידי של העיר, המשתקף רבות בבניינים עצמם. בואו נצא ביחד לכמה מאותם מבנים מלאי הוד והיסטוריה, המספרים את הימים של תחילת דרכה של העיר.
שלטי המורשת של העיר – תוספת חדשה ומלאת עומק לטיול בעיר
לאחרונה, במאי 2018, נתלו שלטים לצידם של עשרים ושבעה מבני מורשת ברחבי העיר. לצד כל אחד מהמבנים הללו, תמצאו שלט המספר את סיפורו, כולל תמונות היסטוריות של המבנה. הנה סיפורם של כמה מהמבנים והבניינים שנגעו לליבנו :
ביתו של ראש העיר – מבתי האבן הראשונים בעיר
ברחוב קריניצי תמצאו את ביתו של ראש העיר אברהם קריניצי, אשר עמד בראשות העיר רמת גן במשך לא פחות מ – 43 שנים, עד ליום מותו בשנת 1969. העיר רמת גן, שאז נקראה "עיר גנים", הייתה אז מאוכלסת רק בקושי, ובית זה היה מהראשונים אשר נבנו בעיר באבן. כיום משמש המבנה כמוזיאון וארכיון לתולדות העיר ולהיסטוריה של אחד מהאנשים הפעילים ביותר בתחילת ימיה.
בית הכנסת הגדול – מקום תפילה ומפגש מאז תחילת ימי העיר
בשנת 1926, היכן שכיום נמצאת כיכר הרמב"ם, עמד צריפון עץ אשר שימש בית כנסת לתושבי המקום. למרות שאינו היה היחיד באזור ששימש לתפילה, הוא כונה "בית הכנסת המרכזי" מאז תחילת ימיו. בין השנים 1934-1938, שופץ המבנה ונבנה מאבן. כיום, לאחר שיפוץ נוסף שנערך בשנות החמישים, מדובר באחד ממבני הדת המרכזיים בעיר, עם ספרייה תורנית ענפה ומשרדי המועצה הדתית בעיר, השוכנים כולם תחת אותה קורת גג.
הקולנוע הראשון בעיר
ברחוב הרצל בעיר, שוכן סניף של רשת סופרפארם, בתוך מבנה בעל היסטוריה ייחודית – מדובר במבנה שהיה בית הקולנוע הראשון בעיר רמת גן, הוא קולנוע "אורדע". בניית בית הקולנוע החלה בשנת 1936, בשיתוף בעליהם הגאים של קולנוע "בוגרשוב" בתל אביב, אשר זכה אז להצלחה מסחררת. לאור התעקשות בני המקום שמפעילי בית הקולנוע יהיו תושבי העיר רמת גן – הפתיחה החגיגית נדחתה.
מופע הפתיחה שהתקיים באפריל של שנת 1937, היה מופע שהכנסותיו נתרמו לשם הקמת בית יתומים בארץ. המקום, שכלל מעל 800 מקומות ישיבה ובמה גדולה למופעים, הפך מקום המפגש של תושבי העיר, ופעל עד שנת 1990. בשנותיו הראשונות של הקולנוע, שימש גם מקום לאסיפות של המפלגה הקומוניסטית, הפועל המזרחי ומפ"ם בישראל, בבקרי יום שבת.
"החלמה" – בית ההבראה לחולים כרוניים ולמבריאים
בשנת 1927 הונחה אבן הפינה לבניית מרכז החלמה ברמת גן, בראשות ד"ר דורה בלוך-בלומנפלד. הוא נוסד על ידי "אגודת עזרה לחולים כרוניים ומבריאים", מכספי תרומות בלבד, ופעל ללא זיקה למפלגה, עמותה או גוף כלכלי כלשהוא. שלוש קופות החולים שאז פעלו בישראל – הן קופת חולים כללית, לאומית, וקופת החולים העממית, נהגו להציע את שירותיו לחולים שלהן, והמקום הציע את שירותיו גם לשכבות החלשות באוכלוסיה. כעשרה חדרים הציעו שירותי החלמה לכשלושים חולים, ובשנת 1938 הורחב המבנה עם בנייה של אגף נוסף. בשנת 1948 פונה המבנה, והפך מעין חמ"ל עבור אנשי ההגנה במהלך מלחמת העצמאות. בין כתליו נערך הטקס המוכר של השבעת הפיקוד העליון בצה"ל. במהלך מלחמת העצמאות, הופצץ המבנה על ידי כוחות מצריים מן האוויר, כנראה בשל מידע מודיעיני בשל חשיבותו למערך הלחימה. את סימני ההפצצה ניתן לזהות במבנה עד היום.
לאחר תום ימי המלחמה, נשלחו אינספור בקשות מטעם הצוות להשיב את המבנה לייעודו המקורי, ולשוב להציע שירותי ליווי בהחלמה במקום, אולם הבקשות לא נענו בחיוב, ובית ההחלמה לא נפתח שם מחדש. היום, המבנה משמש בית ספר יסודי בשם שיל"ה, או בן גוריון.
