בשנים האחרונות תופעת תלונות השווא הולכת ותופסת תאוצה במחזותנו. בדרך כלל, תלונות שווא מייחסות לאדם אחר ביצוע עבירת מין ואלימות. עיקר תלונות השווא מוגשת על רקע יחסי עובד מעביד או על רקע של יחסים משפחתיים. רובן המכריע של תלונות השווא מוגשות מתוך נקמה, מתוך רצון עז להשיג יתרון משפטיים, לדוגמה בסכסוכים בין בני זוג במסגרת הליכי גירושין. מלבד אלו, ישנן תלונת שווא המוגשת מתוך כוונה לסחוט כספים מהאדם שנגדו מוגשת התלונה. מכל מקום, תלונות שווא הינה תופעה פסולה, אשר עשויה בהבל פה להוביל לחקירתו של אדם במקרה הטוב, למעצרו במקרה הפחות טוב, ולהרשעתו במקרה הרע. כיצד להתמודד עם תלונת שווא? על כך במאמר הבא.
חשיבות הייעוץ המשפטי במקרים של תלונת שווא
אם הוגשה נגדך תלונת שווא, אתה צפוי להיחקר תחת אזהרה (כחשוד) בתחנת המשטרה. במדינת ישראל, בדומה לשאר מדינות העולם – לכל חשוד קיימת הזכות להתייעץ עם עורך דין פלילי לפני החקירה. לכן, גם אם אתה בטוח בחפותך, קבלת ייעוץ לפני חקירה בהכרח תשפר את מצבך המשפטי. מעבר לכך, חשוב להדגיש כי מדובר בסיטואציה משפטית מורכבת וזאת מכיוון שלרוב, תיקי תלונות שווא מתבססים על "מילה נגד מילה".
כיצד לפעול אם הוגשה נגדך תלונת שווא?
מלבד קבלת ייעוץ משפטי פרטני, ישנם מספר פעולות שמומלץ לבצע וכאלה שמומלץ להימנע מהן:
- עליך לאסוף ראיות המוכיחות את חפותך, לרבות: התכתבויות וואטסאפ, תמונות, מיקומים, הפניה לעדים שיצביעו על כך שאין קשר בינך לבין החשדות המיוחסים שלך. לדוגמה: אם הוגשה נגדך תלונה הקשורה בעבירת מין ובאותו זמן אתה היית במקום עבודתך, חשוב להוכיח זאת ולהציג ראיות רלוונטיות בפני חוקרי המשטרה, למשל להציג את שעון הנוכחות במקום עבודתך.
- קור רוח – קשה להתנהל בקור רוח כאשר מוגשת נגדך תלונה על לא עוול בכפך. יחד עם זאת, התנהגות אלימה, בלתי מתורבתת ואימפוליסיבית עלולה להרע את מצבך ולגרום לחוקרי המשטרה להאמין כי אכן ביצעת עבירה.
- אין טעם להגיש תלונה כנגד מתלונ/ת השווא – תלונה נגדית אינה מהווה יתרון. להפך, אם תפעל כך, אתה עשוי להסתבך בביצוע עבירה נוספת שעניינה מסירת ידיעה כוזבת. בהתאם לחוק העונשין, מסירת ידיעה כוזבת קובעת עונש של עד שלוש שנות מאסר כאשר מוסר הידיעה מסר לחוקרי המשטרה תלונה הקשורה בביצוע עבירה מסוג עוון, וכאשר מדובר בעבירה מסוג פשע אזי העונש בגין מסירת ידיעה כוזבת הוא חמש שנות מאסר. להלן לשון החוק:
"המוסר לשוטר או מי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם העבירה היא פשע – מאסר חמש שנים; ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו".
כפי שניתן לראות, מסירת ידיעה כוזבת בנסיבות מסוימות נחשבת לעבירה חמורה. עם זאת, למרות תופעת תלונות השווא כמעט ולא מוגשים כתבי אישום בגין עבירה זו, וזאת בשל מדיניותה של פרקליטות המדינה ובשל הרצון להימנע מנטיעת חשש בלבם של אזרחים, שמא יחששו להתלונן.
לסיכום
תופעת תלונות השווא הינה תופעה פסולה מן היסוד שיש להוקיעה. מעבר לכך, מי שמגיש תלונת שווא צפוי להסתכן בהעמדה לדין פלילי. מכל מקום, אם הוגשה נגדך תלונת שווא, יש לפעול בקור רוח, לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין פלילי מנוסה וכמובן לאסוף ראיות ככל הניתן.
