אביעד ברטובעתירה חריפה נגד ראש הממשלה, שרים, עיריית רמת גן, וכן אישית נגד ראש העיר כרמל שאמה וסגנו ליעד אילני, הוגשה לפני ימים אחדים לביהמ”ש המחוזי המשמש ביהמ”ש לעניינים מנהליים בתל אביב. ביום שישי דחתה השותפטת אסתר נחליאלי חיאט את העתירה. התושבים הודיעו: “נעתור שוב”. מעיריית ר”ג לא נמסרה תגובה.
עתירה הקוראת להסרה מיידית של החסימות אותן מפעיל ראש עיריית רמת גן בלב שכונת ‘מרום נווה’ שעל גבול בני ברק הוגשה לבית המשפט בשבוע שעבר בטענה כי נעשתה בניגוד לסמכויות הנתונות לו בחוק. את העתירה הגיש עוה”ד גיא בית און המפעיל משרד עורכי דין בשכונה.
כב’ השופטת אסתר נחליאלי חיאט, אשר דנה בעתירה ביום שלישי האחרון, נתנה לעיריית רמת גן ולמשרדי הממשלה 5 ימי ארכה על מנת להשיב לעתירה, אך כבר ביום שישי האחרון הוציאה כב’ השופטת חיאט את החלטתה שבה היא דוחה את העתירה בנימוק שבריאות התושבים קודמת לרווחתם.
בלב העתירה נמצאים כ-10 אלפים מתושבי ‘מרום נווה’ ברמת גן, אשר התעוררו בתחילת חודש יוני למציאות עגומה, בה הכניסות לפארק דוד – פארק רחב ידיים השוכן בלב השכונה – נחסמו על ידי העירייה.
אמנם באותם ימים נאסרה הכניסה וההתקהלות בכלל הפארקים הציבוריים במדינה, אך מאז הוסרו ההגבלות מכלל אזרחי ישראל, חוץ מאשר מתושבי שכונת ‘מרום נווה’.
מהעירייה נמסר כי השכונה היא בעלת פוטנציאל הדבקה גבוה, עקב הגעה של חרדים תושבי בני ברק לשכונה, וכי שיעור התחלואה באזור הפארק והשכונות הסמוכות הוא מהגבוהים ברמת גן. בתגובה טוען עו”ד בית און כי הדברים נטענים בעלמא. “גם אם הם נכונים, מעולם לא הובאו נתונים כאלה, והחסימות השרירותיות אותן מפעיל ראש העירייה מנוגדות לחוק ולתקנות לשעת חירום, נגועות בחוסר תום לב משווע, וגורמות לאפליה. כל שטח המדינה הוא בעל פוטנציאל גבוה להדבקה, ולמרות זאת לא נסגרות גינות ציבוריות, לא בריכות שחייה וגם לא חופי הים והמסעדות”.
התקשורת סיקרה בעניין רב את מעשיו מעוררי המחלוקת של ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה, כאשר הקים מחסומים בין רמת גן לבני-ברק, מחשש להדבקה של תושבי רמת גן. החסימות הוסרו בהוראת משרד הפנים, אך נראה שאיש בתקשורת לא שם את לבו לכך שפקחי העירייה לא הסירו באותה עת את החסימה מהמעברים בין פארק דוד למרכז המסחרי במרום נווה.
הנימוק להשארת החסימה – בקשה כביכול של “ועד השכונה” מהעירייה לחסום את הפארק המשמש מעבר של תושבי בני ברק אל רמת גן, ועלול לגרום לעלייה בתחלואה.
לדברי עוה”ד גיא בית און, “אין ועד שכונה שנבחר כחוק, ולכן כל קבוצת אנשים שקוראת לעצמה ‘ועד השכונה’ עושה זאת בצורה בלתי חוקית ובלתי מייצגת”.
בנוסף, טוען עוה”ד בית און, שהחלטת ראש העיר הינה החלטה שרירותית, המהווה השתלטות על מקרקעין פרטיים שלא כדין, שכן המרכז המסחרי ‘מרום נווה’ מוגדר כבית משותף והוא שטח פרטי, ועל כן אין לעירייה כל סמכות לחסום את המעברים בו.
על פי העתירה, אלפים מתושבי רמת גן נותקו בבת אחת מהמרכז המסחרי הקרוב לביתם, אשר גדוש בבתי עסק, מזללות, בנקים, בתי קפה וקליניקות רפואיות – ומהווה את הלב הפועם של השכונות הסמוכות. מעבר לתושבי ‘מרום נווה’, נטען שגם אלפים מתושבי שכונת ‘גני מרום’ הסמוכה לפארק סובלים מחסימת הגישה אל המרכז המסחרי הקרוב לביתם.
לדבריהם, סגירת המעבר מונעת מתושבי השכונות את הטיול באוויר הפתוח, וכן גישה לשירותי דואר, לטיפול רפואי, לקניות ולישיבה בבתי קפה ובתי אוכל.
בנוסף, הגפת הדלתות הפונות לפארק חסמה את האוורור של המרכז המסחרי, והמסדרונות בו מעלים ריחות קשים ומהווים סכנה בריאותית אמיתית בימים אלה של מגפת הקורונה.
הסוחרים במקום מעידים על ירידה משמעותית בעסקיהם, הרבה מעבר לעסקים דומים בעיר ובמדינה. לדברי עוה”ד בית און, שמשרדו ממוקם במתחם המגודר “יש לא מעטים מתושבי השכונה שסוברים כי החסימה של המרכז המסחרי נעשתה לא בכדי, וכי הדבר נובע מחוסר הפופולאריות של שאמה בשכונה, ובמיעוט המצביעים בעדו בבחירות האחרונות”.
בעתירה שהגיש עו”ד בית און, התבקש ביהמ”ש המחוזי בת”א, בשבתו כבימ”ש לעניינים מנהליים, לתת צו ביניים המורה על פתיחת כל השערים בפארק, על הסרת שרשרת ומנעול הברזל מדלת המרכז המסחרי, ועל פתיחת המעבר בין המרכז לפארק.
על פי העתירה, ראש העירייה לא הסתפק בחסימה בפועל, וגם מרעיף קנסות על כל מי שפוגע ב”גבולות הגטו” אשר הקים, ובין השאר נקנס בעל מספרה במתחם בקנסות רבים בסך 500 שקל כל אחד, על הפרת הסגר.
כאמור, ביום שישי הוציאה כב’ השופטת חיאט את החלטתה שבה היא דוחה את העתירה בנימוק שבריאות התושבים קודמת לרווחתם.