פריצת דיסק, באנגלית Spinal Disc Herniation, היא תופעה המתרחשת כאשר הקרום של אחד מהדיסקים בעמוד השדרה נקרע, ובגלל היחלשות המעטפת והקרע, הנוזל דמוי הג'ל הסמיך דולף ופורץ החוצה. פריצת דיסק היא תופעה יחסית שכיחה העלולה לגרום לכאבי חזקים בגב ובאזורים נוספים בגוף. במקרים מסוימים פריצת דיסק גורמת גם לפגיעה בעצב הסכיאטי שעובר בחלק האחורי של האגן ומגיע לכפות הרגליים, וכתוצאה מהלחץ על העצב סובלים מתופעות כמו כאב עמום ומתמשך, חוסר תחושה ועקצוצים ברגל אחת או בשתי הרגליים.
פריצת דיסק שכיחה בעיקר מטופלים בטווח הגילים 50-30, כאשר גברים סובלים מהבעיה פי שתיים מנשים. ברוב המקרים, פריצת דיסק מתפתחת באזור הגב התחתון.
לאחר אבחון פריצת דיסק לפי הסימפטומים והרקע הרפואי של המטופל, הרופא המומחה יתאים את הטיפול המתאים ביותר. בדרך כלל מתחילים בטיפול שמרני ולא פולשני כמו המשך פעילות רגילה עם מנוחה בהתאם לצורך, תרגילים שונים, תרופות וטיפולי פיזיותרפיה, אפשר לשלב גם טיפולים מתחום הרפואה המשלימה כמו כירופרקטיקה. כ-10% מהמטופלים זקוקים לניתוח, אם אין שיפור בסימפטומים, המטופל מתקשה לעמוד וללכת, ומתפתחים סימפטומים נוספים כמו חולשת שרירים ושינוי בתפקוד שלפוחית השתן.
מהו ניתוח פריצת דיסק ומתי הוא נדרש?
יש שיטות שונות לניתוח פריצת דיסק, הגישה המקובלת והנפוצה ביותר כיום היא ניתוח זעיר פולשני בשיטת האנדוסקופיה. הניתוח נדרש כאשר הטיפולים השמרניים אינם מסייעים למטופל, בעיקר במצבים שבהם המומחה מאבחן כאבים חמורים ופגיעה תפקודית בעצב, באגן או בגפיים התחתונות, ובמקרים בהם המטופל סובל מכאבי גב ממושכים ובלתי פוסקים עם קושי לשלוט בשלפוחית השתן.
מהלך הניתוח
כאמור, יש שיטות שונות לניתוחי פריצת דיסק, המומחים ממליצים כיום על ניתוח אנדוסקופי. במהלך הניתוח מבצעים חתך זעיר בעובי של ס"מ מעל האזור המתאים בעמוד השדרה, מחדירים מחט דקיקה בין החוליות ולתוך טבעת הדיסק, ומסירים את תוכן הדיסק הבולט בסיוע מצלמה הממוקמת בראש המכשיר. בהתאם לצורך כורתים את הדיסק ומרחיבים את תעל עמוד השדרה. לאחר הסרת הלחץ העצבי המנתח מוציא את המחט ותופר את החתך, משך הניתוח הוא כשעה.
כדאי לדעת כי ניתוח פריצת דיסק בגישה הזעיר פולשנית מקצר את תהליך ההתאוששות ותקופת ההחלמה לאחר הניתוח, וכך המטופל יכול לחזור לשגרת חייו במהירות. אחוזי ההצלחה של הניתוח הם גבוהים, אך כמו בכל ניתוח יש סיכוי לסיבוכים כמו זיהום, דימום, פגיעה בתחושה (זמנית) או פגיעה בעצבים.
משך ההחלמה ושיקום לאחר הניתוח
בסיום הניתוח המטופל שוהה בחדר התאוששות, לפחות שעתיים, ורק אז הוא יועבר למחלקה ויקבל משככי כאבים בהתאם לצורך. לאחר הניתוח מתחילים בשיקום בבית החולים, כבר ביום למחרת הניתוח אפשר לקום מהמיטה ולרוב משתחררים גם הביתה. לאחר השחרור מבית החולים יש תקופת החלמה של 6-4 שבועות, ובתקופה זו יש להימנע מישיבה ממושכת, מהרמת משקל כבד, ממאמץ פיזי ומהתכופפות. לאחר כשבועיים ניתן לחזור לעבודה ויש לעבור שיקום אורטופדי הכולל טיפולי פיזיותרפיה.
טיפולי הפיזיותרפיה כוללים תרגילים מגוונים בעצימות ההולכת וגוברת כדי להשיב, באופן הדרגתי, את יכולות התנועה למטופל. לרוב משלבים גם שיקום פרטני עם מאמן כושר כדי לעבוד ולחזק קבוצות שרירים שונות, ועוברים עיסויים, מבצעים הליכות ועוד, ניתן לשלב גם דיקור סיני.
