ניתוח לקיצור קיבה במרכז לכירורגיה לפרוסקופית והשמנת יתר

למה לבחור בניתוח לקיצור קיבה?

השמנת יתר חולנית הינה מחלה שפוגעת באיכות החיים ובתוחלת החיים. על פי נתונים של משרד הבריאות העולמי, ישראל נמצאת בין עשר המדינות המובילות בעולם בעליית שיעורי ההשמנה. כיום השמנת יתר חולנית מוגדרת כמחלה כרונית, המגבירה את הסיכון לתחלואות נלוות כגון: סוכרת, יתר לחץ דם גבוה, דום נשימה בשינה, מחלות לב ועוד.

על כן, ארגון הבריאות העולמי קבע כי הניתוחים הבריאטריים הינם טיפול אפקטיבי להשמנת יתר חולנית, בכך שהם מאפשרים ירידה משמעותית במשקל, לאנשים שלא הצליחו להרזות באמצעים אחרים כמו: דיאטות, ספורט וטיפול תרופתי. בניתוחים אלו מקטינים את נפח הקיבה ו/או את הספיגה, באמצעות סוגי ניתוחים שונים כגון: טבעת, שרוול קיבה, מעקף קיבה, מיני מעקף קיבה, מעקף תרסריון וכו’…. כל סוגי הניתוחים מבוצעים בהרדמה כללית ובשיטה הלפרוסקופית, המקלה על תהליך ההחלמה בשל החתכים הזעירים. לעיתים יש צורך בפעולות נוספות בזמן הניתוח כמו: תיקון בקע סרעפתי, תיקון בקע טבורי, כריתת כיס מרה וכו’… במקרים אלו ההסכמה על פעולות נוספות ייקבעו מראש.

בדיקות והערכה טרום הניתוח

מטרת בדיקות אלו היא לא רק להערכה לפני הניתוח אלא גם להתאים את סוג הניתוח למטופל. התאמה זאת נעשית בין היתר  על ידי הערכת המשקל, מחלות הרקע, הרגלי אכילה וההתנהגות של המטופל. להלן הבדיקות והערכה הנדרשים טרום הניתוח:

1. בדיקות רפואיות ומעבדה- ספירת דם, כימיה, תיפקודי כבד, תיפקודי כליות , ברזל, פריטין ותפקודי קרישה. רמת גלוקוז בצום, פרופיל שומנים בדם. הערכה אנדוקרינית שכוללת תפקודי בלוטת התריס, רמת PTH , רמת קורטיזול בדם, איסוף שתן לקורטיזון ל 24 ש’. רמת ויטמינים בדם כולל ויטמין D , B12, חומצה פולית. צלום ושט קיבה, US בטן עליונה, צילום חזה, א.ק.ג.  (במידת הצורך יתכנו בדיקות נוספות שיידרשו בהתאם לגיל, למצב הבריאותי וסוג הניתוח המוצע למטופל).
2. הערכה פסיכולוגית- מטרת ההערכה לבחון את מידת המוכנות של המועמד לניתוח, לשנות את אורח חייו ותזונתו, והנכונות שלו להתחייב למעקב קבוע לאחר הניתוח. הערכה תעשה ע”י פסיכולוג או עו”ס. בנוסף תבחן האם קיימת פתולוגיה פסיכאטרית המפוצה ע”י אכילה.  (מועמדים המצויים בטיפול פסיכיאטרי יצטרכו להציג אישור מהפסיכיאטר המטפל על כשירות נפשית לעבור את הניתוח והתמודדות עם השלכותיו).
3. הערכה תזונתית- תערך על ידי דיאטנית המתמחה בתחום הבריאטריה. מטרת הערכה לבדוק ולתעד: אפיון של דפוסי אכילה, רמת מוכנות לשינוי תזונתי, רקע של ניסיונות דיאטה בעבר וסיבות לכישלון, הכנה ותיאום ציפיות מהניתוח, מתן מידע על תהליך הניתוח והחלמה, הסבר על חשיבות המעקב והליווי המקצועי לאחר הניתוח.

בנוסף לבדיקות והערכה הטרום ניתוחית על המטופל  להתחיל דיאטה דלת פחמימות כשבועיים לפני הניתוח, על פי תפריט שיתקבל מהדיאטנית. המנתח ידריך את המטופל כיצד יש לדאוג  להתחייבויות הנדרשות  מול הגופים: קופת חולים, חברת ביטוח וכדומה. ביום הניתוח, האשפוז מתבצע בדרך כלל כשעתיים לפני הניתוח עם צום של 8 שעות.

הניתוח מאחורינו, מה עכשיו?

משך האשפוז אורך כיומיים עד שלושה, כאשר המטופל צפוי להישאר עם נקז בטני עד יום השחרור. במהלך ימים אלו המטופל יהיה תחת השגחה, יקבל נוזלים, נוגדי כאבים, מעקב של בדיקות דם. כאמור למחרת הניתוח המטופל מתחיל לשתות נוזלים, ומשתחרר עם הדרכה לשתיית נוזלים בעיקר בשבוע הראשון. לאחר מכן ישנה התקדמות לתזונה נוזלית, דייסתית, רכה ורגילה על פי הנחיות המנתח והדיאטנית. המטופל יקבל באשפוז הנחיות מהדיאטנית לגבי כלכלה לחודש הקרוב לפני שחרורו.

ההמלצות במכתב שחרור:

• מעקב דיאטנית בקהילה ולקיחת ויטמינים לפי הוראות הדיאטנית
• חופש מחלה
• זריקות לדילול דם , תרופות נוגדי חומצה לקיבה (החולה פונה לרופא המשפחה על מנת להוציא מרשמים)
• ביקורת אצל המנתח בד”כ בין 1-2 שבועות לאחר הניתוח בתיאום עם המנתח
• המשך מתן התרופות הקבועות לפי הוראות רופא המשפחה
• התחלת פעילות גופנית בצורה הדרגתית . הרמת משאות כבדים ותרגילי בטן במכון כושר מומלץ להתחיל כחודשיים מהניתוח

תהליך ההחלמה משתנה בין חולה לחולה ולפי מהלך וסוג הניתוח, בדרך כלל ההחלמה והחזרה המלאה לשגרה לוקחת לכל המאוחר כחודש מהניתוח. אך, חשוב לזכור כי החזרה היא לשגרה חדשה, ושונה מאורח החיים כפי שהתנהל לפני הניתוח. ועל כן ישנה חשיבות גדולה לליווי המקצועי לאחר הניתוח ולמעקב הרפואי, כדי להשיג תוצאות לטווח הארוך.

המאמר נכתב ע״י ד״ר חסן קיס 03-5117919