מדד עשיית עסקים ברשויות המקומיות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה דירג ומצא כי רמת גן היא העיר המובילה מבין הערים הגדולות בדירוג פעילות הרשויות המקומיות לטובת העסקים בזמן משבר הקורונה. שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי: "פיתוח העסקים הקטנים הוא אינטרס ציבורי של כולנו, אולם לרשות המקומית יש השפעה ישירה על העסקים שנמצאים בה"
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, פרסמה היום את מדד עשיית עסקים ברשויות מקומיות במסגרתו דורגו 75 הרשויות בישראל בהן מספר העסקים הגדול ביותר. הסוכנות עורכת את מדד הרשויות המקומיות זו הפעם החמישית ומטרתו לשמש כלי עבודה עבור הרשות המקומית, שכן הוא מאפשר לכל רשות להשוות את ביצועיה לרשויות אחרות במגוון פרמטרים, וכן לנתח את ביצועיה בתחומים בהם היא פעילה.
המדד מתבסס על מספר פרמטרים שנבחנים בכל רשות ובוחנים את רמת ה"ידידותיות" של הרשות לעסקים המצויים בתחומה. המדד מחלק את הרשויות לשלוש קבוצות גודל לפי מספר תושבים, שכן רשות מקומית של עד 50 אלף תושבים, אינה דומה לרשות מקומית של למעלה מ-150 תושבים.
את המקום הראשון קטפה בפעם השלישית ברציפות אשדוד, העיר הידידותית ביותר לעסקים קטנים ובינוניים. לעומתה, רמת גן ירדה מהמקום השני למקום השמיני, בת ים ירדה מהמקום הרביעי למקום השתים עשרה ונתניה ירדה מהמקום החמישי למקום השלוש עשרה. ירידה בדירוג אינה אומרת שהשירות לעסקים של הרשות התדרדר, ובמקרים רבים היא נובעת מכך שהשירות של רשויות אחרות לעסקים השתפר יותר והן עלו בדירוג, בשעה שהרשות שירדה בדירוג שיפרה פחות את השירותים שלה לעסקים.
בין העולים בדירוג ניתן למצוא את פתח תקווה, שעלתה מהמקום השישי למקום השני, רחובות עלתה מהמקום השנים עשר למקום השלישי. תל אביב שירדה ב-2019 מהמקום הרביעי למקום האחד עשר שיפרה ב-2021 ועלתה למקום השישי, בעיקר הודות לעלייה משמעותית בציון שנתנו לה העסקים בסקר שביעות הרצון (בחלק זה עלתה תל אביב למקום הרביעי מהמקום ה-14).
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ביצעה השנה גם דירוג מיוחד על הפעילות שבצעו הרשויות המקומיות, בזמן משבר הקורונה, לטובת העסקים.
לדירוג זה נשאלו עסקים מספר שאלות בנוגע לפעולות שביצעה הרשות במטרה להקל עליהם את ההתמודדות עם הגבלות בעקבות הקורונה. הדירוג בדק גם את המידה בה המידע הקשור למשבר הקורונה הונגש באתר הרשות.
במדד זה, שמבוסס על שאלות ייחודיות בסקר העסקים ועל הנגשת מידע בדבר הנחיות, הצטיינו רמת גן, גזר ונוף הגליל שהן הראשונות בקבוצות הרשויות לפי גודלן.
לדברי שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי: "המדד נועד לעודד רשויות מקומיות להקל על העסקים הקטנים והבינוניים, החל ממועד פתיחת העסק ולאורך פעילותו מול הרשויות. העסקים מהווים מנוע צמיחה משמעותי למשק הישראלי והם אחראים לכ-50% מהתוצר העסקי ולכ-60% מהמועסקים במשק. פיתוח העסקים הקטנים הוא אינטרס ציבורי של כולנו, אולם לרשות המקומית יש השפעה ישירה על העסקים שנמצאים בה. הקורונה הדגישה את חשיבותו של השלטון המקומי וראינו כי רשויות שפעלו ועודדו את קידום העסקים הקטנים ומצאו פתרונות יצירתיים עבורם, הפכו לממשק השלטוני הראשון עבורם".
רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה: "לרשויות המקומיות חלק מרכזי ומהותי ביכולתם של עסקים בתחומן לשגשג ולפרוח. המדד, אותו אנו עורכים זו השנה החמישית, נולד במטרה לשקף את המצב הקיים בכל רשות ולעודד את הרשויות לשפר את איכות השירותים שהן נותנות לעסקים. בשנתיים האחרונות בהן אנו מתמודדים עם משבר הקורונה, לרשויות משקל גדול יותר בסיוע לעסקים לשרוד בתחומן ולשרוד בכלל". השנה הוספנו למדד הרגיל גם מדד שבדק את הפעילויות המיוחדות שעשו ברשויות לטובת העסקים כדי לסייע להם התמודד עם המגבלות עקב משבר הקורונה.
השנה עלתה כמות הרשויות המשתתפות במדד מ-60 רשויות בשנת 2019 ל-75 רשויות במדד זה (2021). כמו כן חודדו הקריטריונים להשתתפות במדד והם מבוססים כיום רק על גודל הרשות. בעקבות השינוי היה גם שינוי בין הרשויות המשתתפות במדד, נוספו לו 21 רשויות מקומיות ונגרעו ממנו 6 רשויות שהשתתפו בו בעבר. שינוי זה השפיע גם על מיקומן של כמה רשויות, שירדו במדד בשל דרוג גבוה יותר של רשויות שנכנסו למדד רק השנה. מבין המצטרפות החדשות למדד, מועצה אזורית מטה בנימין דורגה במקום הרביעי מבין הרשויות בגודל 50 – 150 אלף תושבים, ומועצות אזוריות גזר וגולן דורגו במקום הראשון והשני בהתאמה ברשויות בגודל עד 50 אלף תושבים.
המדד מתעדכן אחת לשנה ומשקלל ארבעה דירוגים שונים בכל רשות מקומית: (1) שביעות רצון של עסקים, (2) נגישות למכרזים, (3) נגישות המידע, ו-(4) ארנונה.
שביעות רצון של העסקים – שביעות הרצון מהרשות נבדקה באמצעות סקר שערכה הסוכנות בקרב עסקים מקומיים. הסקר בחן את ההיבטים הבאים בהתנהלות הרשות המקומית: קידום עסקים, פיקוח ואכיפה, גבייה תשלומים ושילוט, ושירותים שהרשות מעניקה לעסקים.
במדד שביעות הרצון, מבין הרשויות בהן מעל 150 אלף תושבים, תל אביב וחיפה שיפרו את הדרוג שלהן מהמקומות האחרונים בדרוג ועברו לחמישייה השנייה. אשדוד, פתח תקווה ואשקלון שמרו על מקומן בחמישייה הראשונה. מבין הרשויות בהן 50 – 150 אלף תושבים, קריית גת ורמת השרון ירדו מהדירוג בחמישייה העליונה לחמישייה החמישית, עפולה ירדה במעט והשנה היא איננה בחמישייה הראשונה. קריית מוצקין שמרה על מקומה בחמישייה הראשונה אך עברה מקבוצת הרשויות בגודל של עד 50 אלף תושבים לקבוצת הרשויות בגודל 50 – 150 אלף תושבים. כפר סבא ורעננה שיפרו את הדרוג שלהן ב-5 עד 7 מקומות והן בחמישיה הראשונה.
ברשויות בהן עד 50 אלף תושבים גזר, גולן, גבעת שמואל, נס ציונה וחבל מודיעין הן חמש רשויות המדורגות במקומות הגבוהים, אך שלושת הדירוגים הראשונים הם של רשויות שנוספו ב-2021.
נגישות למכרזים הינו דירוג שסוקר את המכרזים שפרסמה הרשות ובנוי משני פרמטרים: (1) שקיפות המכרזים (המידה בה מסמכי המכרזים מוצגים ונגישים באתר הרשות) ו-(2) דרוג ידידותיות הפרמטרים של המכרז לעסקים קטנים (הפרמטרים בחנו מספר חסמים שמקשים על עסקים קטנים לגשת למכרזים, ועד כמה עומדת הרשות בהוראות התכ"מ). רשות שהמכרזים שלה לא היו שקופים (בפרמטר 1) לא ניתן היה לתת לה ניקוד בפרמטר השני, מכיוון שהוא התבסס על המסמכים, ולכן היא קיבלה ציון 0 בפרמטר השני. השנה נוספו לדירוג הידידותיות 13 רשויות שלא היה ניתן לדרג בשנים קודמות אולם השנה הן פרסמו יותר מידע וניתן היה לדרג אותן. המשמעות היא שהן מקבלות את הציון המלא (המקסימלי) במרכיב השקיפות. שיפור זה מצביע על פעולות שביצעו הרשויות לשיפור ההנגשה של הרכש שלהן לעסקים קטנים. הרשויות ששיפרו את מידת הנגישות שלהן הן: אום אל-פחם, באקה אל -גרבייה, טמרה, נצרת, סחנין, חבל מודיעין, כרמיאל, מטה אשר, נהרייה, נוף הגליל, קריית אתא, רמת השרון ורעננה.
רחובות וחולון שיפרו באופן משמעותי את הדירוג שלהן במדד המכרזים, חולון עלתה מהמקום הארבע עשרה למקום השלישי ורחובות קפצה מהמקום השלוש עשרה למקום הראשון. ירושלים שהייתה בשנת 2019 במקום הראשון ירדה למקום השני.
נגישות המידע – דירוג זה מבוסס על היקף המידע המוצג לעסקים באתר הרשות, מידת הנוחות הכללית להגיע ולהבין אותו, ועל רמת הדיגיטציה של שירותי הרשות. מבין הערים הגדולות, בגודל מעל 150 אלף תושבים, תל אביב וחיפה שומרות על המקום הראשון והשני בדירוג זה בהתאמה. נתניה שהייתה בחמישיה הראשונה יורדת למקום העשירי וירושלים עלתה מהמקום התשיעי למקום השני. אשקלון ובאר שבע ירדו מהחמישייה הראשונה למקומות 13 ו-11 בהתאמה.
בקבוצת הרשויות המקומיות בגודל 50 – 150 אלף תושבים, רעננה נמצאת במקום הראשון בדומה לשנה הקודמת, אילת במקום השני נוף הגליל ויבנה במקום השלישי (עד 2019 יבנה הייתה חלק מקבוצת הרשויות מקומיות בגודל עד 50 אלף תושבים) ועכו במקום החמישי. כל הרשויות בחמישייה הראשונה, למעט רעננה, הן רשויות ששיפרו את הדרוג שלהן במדד נגישות המידע. בשנתיים האחרונות, בשל משבר הקורונה, רשויות היו צריכות להמשיך לתת שירות תחת המגבלות החדשות. מאחר וקבלת קהל פרונטלית כמעט ולא התאפשרה, הרשויות היו צריכות לשדרג את מערך השירות הדיגיטלי ולהגדיל את כמות הפעולות שניתן לבצע ללא הגעה פיזית למשרדי הרשות.
ברשויות הקטנות בגודל עד 50 אלף תושבים, בחמישייה המדורגת למעלה, נמצאות הרשויות: גדרה, יהוד-מונוסון, באר טוביה, עמק חפר וחוף השרון. שלוש מהרשויות הללו הן רשויות חדשות שנוספו ב-2021 ושתי הרשויות באר טוביה ועמק חפר שיפרו את הדרוג שלהן מהחמישייה השנייה לחמישייה הראשונה.
ארנונה – הדירוג נבנה באמצעות השוואה של ממוצע הארנונה העסקית ביחס ל-75 הרשויות המשתתפות במדד (הדירוג מתבסס על נתוני תעריפי ארנונה מתוך קובץ רשויות של הלמ"ס).
ברשויות הגדולות שבהן מעל 150 אלף תושבים, החמישייה הראשונה כמעט ואיננה משתנה, למעט חולון שעולה מהחמישייה השנייה לראשונה, ורחובות שיורדת מהחמישייה הראשונה לחמישייה השנייה. ברשויות בגודל 50 – 150 אלף תושבים שתי רשויות חדשות נכנסו לחמישייה הראשונה בדרוג: רהט ומטה בנימין. הדבר גרר מעבר של שתי רשויות מהחמישייה הראשונה לחמישייה השנייה: כרמיאל ונוף הגליל. ברשויות שיש להן עד 50 אלף תושבים ירדו 6 רשויות מהמדד (בגלל גודלן) ונוספו מרבית הרשויות החדשות שנכללו השנה במדד. חמשת הרשויות המדורגות במקומות הראשונים בקבוצה זו הן: שומרון, גולן, גלבוע, מרום הגליל ומטה אשר – כולן רשויות חדשות.
כל אחד מהדירוגים שהוצגו לעיל הנו דירוג נפרד, כך שלכל רשות יש ארבעה דירוגים נפרדים: שביעות רצון של עסקים, נגישות מידע, ארנונה ונגישות למכרזים. על סמך ארבעת הדירוגים נבנה דירוג סופי אשר בו כל אחד מהדירוגים קיבל משקל, לפי חשיבותו, באופן הבא: שביעות הרצון של העסקים 55%, תשלומי ארנונה 15%, נגישות המידע של אתרי האינטרנט ושירותים דיגיטליים 10%, וידידותיות המכרזים 20%.
מדד קורונה – בנוסף למדד המתואר, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ביצעה השנה גם דירוג מיוחד נוסף הבוחן את הפעילות של הרשויות המקומיות, לטובת העסקים, בזמן משבר הקורונה. דירוג זה מוצג למטה, אחרי הטבלות של המדד הרגיל לעשיית עסקים ברשויות המקומיות.
