זוגות רבים בוחרים לא רק לשבור את הכוס מתחת לחופה, אלא לעבוד כתף אל כתף בעסק המשפחתי. עורך דין יוסי הרשקוביץ מייעץ לאותם זוגות, מה מומלץ לעשות במהלך חיי הנישואין, כדי שבמקרה של חלילה גירושין, העסק לא יאבד יחד עם הזוגיות.
מאת עורך דין יוסי הרשקוביץ
התקופה הזאת היא אינה תקופה אידיאלית להיות בעל עסק. אי הוודאות הנלווית ממילא לעצמאים בישראל, עולה עשרות מונים בימי הסגר וההגבלות של וירוס הקורונה. חוסר הוודאות לגבי העתיד, והקשיים התזרימים של העסק, גורמים לבעלי העסקים לא פעם מתחים נפשיים גם מעבר לשעות העבודה. אולם כאשר העסק נמצא בבעלות משותפת של בני זוג נשואים, הזוגיות עצמה עשויה להיות במשבר, והחיים בבית עשויים להפוך למתוחים יותר.
ההיבט הממוני של גירושין הינו קושי מרכזי בהחלטה ללכת לרבנות, ואף מהווה לא פעם חסם בפני החלטה זו. אולם לצערנו קורה לא מעט שבני הזוג מחליטים שבכל זאת כלו כל הקיצים, ומוטב יהיה להם להיפרד מאשר להישאר יחד. מה עושים כאשר בני הזוג הללו הינם בעלים במשותף של עסק משפחתי? על כך ברשומה זו.
העסק ביום שאחרי
במידה רבה, העיקרון שמנחה את בתי המשפט בהחלטות הנוגעות לגירושין של בני הזוג, הוא שמירה על העסק. בני הזוג כבר החליטו על פרידה, אולם אין סיבה להגביר את הפגיעה הכלכלית שלהם (שלא פעם נלווית לצערנו לגירושין). בהנחה ששני בני הזוג ירוויחו משמירה על ערכו של העסק, מחליט בית המשפט, ככל שניתן, על צעדים שיסייעו לשמור על הערך הזה.
חוק יחסי ממון קובע כי יש לחלק בגירושין את הנכסים שווה בשווה בין הצדדים. אם העסק רשום על שני בני הזוג, ושניהם מנהלים אותו במשותף מבחינת המאמצים אשר הם משקיעים בכך, מדובר במקרה שבו יחסית קל לומר ששניהם זכאים כל אחד לחצי מן העסק. עם זאת, היות והצדדים בוחרים להתגרש, כנראה שהם לא ירצו לנהל במשותף את העסק יחדיו, ולכן לא פעם יכפה בית המשפט ״פירוק שיתוף״ על הצדדים, כך שאחד יקנה את חלקו של השני תמורת שווי חלקו בעסק. לא פעם, מדובר בעסקה כבדת משקל, אך גם לזה ניתן למצוא פתרונות יצירתיים (פריסת תשלומים למשל, או רכישת זכויות השליטה כך שהצד השני ימשיך להחזיק במניות העסק באופן רדום, תוך זכאות לדיבידנדים).
כיצד מעריכים את שווי העסק? אפשר שהצדדים יסכימו ביניהם על ערכו של העסק. אם הצדדים לא מסוגלים להגיע להסכמה, עשוי בית המשפט להיכנס לפרטים, תוך היעזרות לא פעם באיש מקצוע מתאים, כדי לדעת כיצד לתמחר את החלק של כל אחד מבני הזוג בעסק. לעתים, שווי העסק גבוה מדי למי מן הצדדים, ולכן יכפה בית המשפט למכור את העסק לצד ג׳. מכל מקום, ברור שמוטב שהעסק לא יקלע לעיצומו של סכסוך גירושים: ספקים ולקוחות לא פעם מעדיפים להימנע מעשיית עסקים עם עסק המצוי בסכסוך. משום כך, בהירות משפטית מהירה היא ערך עליון.
יש לקחת בחשבון גם שמי שיאלץ למכור את חלקו בעסק לבן הזוג השני, עשוי להיוותר ללא מקור הכנסה עתידי במידה מסוימת (העסק הוא כל מה שהוא יודע לעשות), וגם את הפגיעה הכלכלית הזו יש לגלם בהחלטה על פירוק השיתוף והערכת שווי העסק.
האם העסק היה קיים לפני הנישואין?
לעתים אחד מבני הזוג ניהל עסק לפני הנישואין, ובמהלך הקשר, בן הזוג השני הצטרף אליו למלאכה. חוק יחסי ממון מחריג מה שמכונה ״נכסים חיצוניים״ קרי נכסים שהיו בבעלות מי מבני הזוג לפני הנישואין, ונותרו רשומים רק על שמו. כלומר, בעת גירושין, נכסים חיצוניים אינם חלק מן הנכסים שיש לחלק ״חצי-חצי״ בין בני הזוג. עם זאת, ישנם מצבים שבהם בן הזוג השני יכול לטעון שיש לו זכויות בעסק, למרות שהעסק אינו רשום על שמו: אם בן הזוג השני היה מעורב בניהול העסק, השקיע ממרצו ואולי אף השקיע כספים בפיתוח העסק (בין אם מדובר בכספים שהיו שלו לפני הנישואין, ובין אם בכספים שנצטברו במשותף במהלך הנישואין), עשויה לקום טענה שהוא זכאי לחצי מן העסק בעת הגירושין, או לפחות לחלק מסוים ממנו.
עוד נקודה שחשוב לציין, הוא שנושא הרכוש מתפרש בצורה נרחבת בבתי המשפט. מה קורה כאשר בן זוג מחזיק באופציות בחברה פרטית וכאשר בני הזוג היו בהליך גירושין, החברה הפכה לציבורית והשווי של האופציות עלה לאין שיעור. השאלה הייתה, מהו המועד הקובע לחלוקת הרכוש בנושא האופציות: האם מועד הקרע או מועד הבשלת האופציות? בית המשפט אפשר ללקוחה להמתין עד לשווי הבשלת האופציות, ובכך קיבלה סכום גדול לאין שיעור מזה שהייתה מקבלת במצב דברים אחר.
עורך דין גירושין יוסי הרשקוביץ, הינו עו״ד מוביל לענייני גירושין, מעמד אישי, ירושות וצוואות, עו״ד יוסי הרשקוביץ משמש גם כטען בבית הדין הרבני, וכנוטריון. משרדו נמצא ברחי מצדה 7 בני ברק (מגדל ב.ס.ר. 4 קומה 40).
