אביעד ברטובבינה עסקית מאפשרת לנתח נתונים כדי לייעל תהליכי קבלת החלטות בארגונים. איך מערכת ממוחשבת מפתחת בינה כזו ומה תהליך העבודה? הנה כל הפרטים
השאיפה של כל ארגון היא לקצר את התהליך שמוביל לקבלת החלטות מוצלחות. הדרך המקובלת לעשות זאת היא לבסס את ההחלטות על מידע ממקורות פנימיים וחיצוניים, אך הבעיה היא שעודף מידע גורם יותר נזק מתועלת. הפתרון הטכנולוגי לזה נקרא "בינה עסקית", או בלועזית Business intelligence – BI.
התחום של BI- בינה עסקית עוסק במספר נושאים. ראשית, מטרתו לאפשר בניית מערכות שיעזרו לארגון ללמוד ולהבין את התחומים שבהם הוא עוסק את דפוסי העבודה שלו בתוכם. הצורך בבינה עסקית נובע מהגידול בכמות הנתונים שזמינים עבור הארגון מצד אחד, ובקושי שלו לארגן אותם בצורה נוחה מצד שני.
שנית, בינה עסקית היא כלי יעיל לאישוש והבטחת אמינות של המסקנות. בעזרת הבינה העסקית ניתן להגדיל את הסיכוי לקבלת החלטות טובות יותר ולשפר את תפוקת הארגון בטווח הקצר והארוך.
איך מתפתחת בינה עסקית?
פתרונות בינה עסקית מעניקים ערך מוסף לארגון, למנהלים ולעובדים שרוצים לקבל החלטות במהירות וביעילות. הפתרונות האלה הם תוצר של מערכות BI ייעודיות שעונות על כמה דרישות. קודם כל, מערכות BI יודעות לאסוף באופן אוטומטי מידע שקיים בתוך הארגון או במקורות חיצוניים לו ולנתח אותו בזמן אמת. בנוסף, המערכות מפיקות מידע משמעותי מתוך מכלול הנתונים בארגון וכך מונעות תקלות.
פונקציה לא פחות חשוב של מערכות בינה עסקית באה לידי ביטוי באופן שבו הן מאתרות דפוסים בניהול של הארגון ולומדות כיצד ליצור דוחות והתראות שיהיו רלוונטיים עבורו. האיתותים נשענים על דפוסי הניהול הקיימים של הארגון, אך הם צופים פני עתיד לצורך קבלת החלטות ניהוליות טובות יותר. במילים אחרות, מערכות בינה עסקית לא מסתפקות בניתוח מידע היסטורי ועכשווי אלא גם עוסקות בתחזיות בנוגע לפעילות העסקית.
מהאיסוף ועד הדיווח – תהליך העבודה מאחורי הקלעים
מי שרוצה לדעת טוב יותר כיצד יכולה מערכת ממוחשבת לפתח בינה עסקית בארגון המודרני צריך מטבע הדברים להכיר את תהליך העבודה. למעט הבדלים בין סוגים שונים של מערכות בינה עסקית והגדרות ספציפיות של המנהלים, תהליך העבודה פחות או יותר זהה בכל הארגונים ויש לו כמה שלבים.
בשלב הראשון קובעים את המקורות שבהם תשתמש המערכת על מנת לאסוף מידע. מקורות מידע פנימיים מובנים יכולים להיות למשל בסיסי נתונים, בעוד מקורות פנימיים לא מובנים הם הודעות דואר אלקטרוני, דפי אינטרנט וכדומה.
בשלב השני מבוצע עיבוד שמטרתו לזהות דפוסים משמעותיים מבחינה עסקית בתוך הנתונים, ובשלב השלישי מגדירים את תפוצת הדיווח – מי בעלי התפקידים שאמורים לקבל את המידע. בשלב האחרון מעבירים דיווחים על תוצאות הניתוחים שבוצעו ומשאירים למנהלים את האפשרות לקבל תובנות באופן עצמאי.