ערן הלרביום ראשון האחרון התאספו בני משפחת שנידרמן מכל קצוות הארץ והגיעו למכון האומנותי "בית שנידרמן", לכבוד טקס חניכת המכון לאחר שבוצעו בו עבודות שימור ושיחזור אינטנסיביים בעזרת שיתוף פעולה פורה של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל עם עמותת קהילתיים ועיריית גבעתיים.
במהלך האירוע בני המשפחה סיירו בין כותלי הבית והעלו זיכרונות מתקופות שונות. אחד הזיכרונות המתוקים היה על עץ התות המרהיב בחצר, עליו טיפסו כילדים וכאשר התבגרו, הם התחתנו תחת אותו עץ.
דוד שנידרמן, היה מהוגי הרעיון וממייסדי שכונת בורוכוב. בית המגורים שהקים, הוא אחד מהבתים המקוריים שנותרו מתוך- 22 הבתים הראשונים של השכונה, ושל העיר גבעתיים בכלל. המכון האמנותי נתרם בנדיבותם הרבה ע"י משפחת שנידרמן ופועל בו המכון לאומנויות אשר הוקדש לתחום הקרמיקה, שממשיך את פועלו של דוד, אשר היה אמן וצייר בעצמו.
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים בירך בטקס: "אני שמח שזכינו לשמר את אחד המוסדות הוותיקים והייחודיים בגבעתיים, אילו זה היה תלוי בי היינו עדיין בעיר גם עם המוסדות הוותיקים של אולפני גבע, בית אלדמע ומגרש המכתש. בשנים האחרונות, צבר בית שנידרמן תאוצה והוא פעיל ומהווה נקודת מפגש תרבותית ויצירתית לקהילה. תודה מיוחדת למשפחת שנידרמן, לעמותת קהילתיים ולמועצה לשימור אתרים".
אילנית גרסטלר, מנהלת כמון האומנותי הוסיפה: "בית שנידרמן, הוא פנינה בלב גבעתיים שנוצרה מאהבה ואמונה, כי אמנות ויצירה מביאים ריפוי וברכה. המקום הזה הינו נקודת מפגש המחברת את אהבת הארץ, אהבת האדם ואהבת היצירה. תודה רבה לכל מי שטרח ועמל ולכך שהגיענו ליום הזה, פתיחת בית שנידרמן המחודש".
בדקדקנות רבה אספה נועה שק את תיק התיעוד, אשר כלל את סיפורי הבית ההיסטוריים והפיזיים לכדי יצירת שחזור הפסיפס של הבית, תוך בחינה מוקפדת כיצד יראו החלונות, מה יהיו צבעי הקירות ועוד. האתגר המשמעותי היה אם להפסיק את פעילות המרכז לטובת השחזורים. לבסוף הוחלט לבצע את שלב השיפוצים הנוכחי, בכדי להביא את הבניין למצב הטוב ביותר שניתן, כך שיתאים לפעילות השוטפת מבלי להפסיקה.
עבודות השימור והחידוש כללו את ציורי הקיר בבית אותם השלים שי פרקש, פתיחת הפתחים המקוריים, עבודות הנגרות של החלונות והדלת הראשית. כמו כן שופצה החזית הקדמית של הבית, נשמרה הרצפה המקורית עד כמה שניתן היה ובוצע שחזור העיטורים והאלמנטים בבית. טופל החיבור לרחוב משני ציידי הרחוב, לרבות התאמת החלל לצרכי נגישות, נטיעת עצים וסידור הגינה.
במקום בו בעבר שכן המטבח, מוקמו תנורי הקרמיקה אשר משמשים את עבודות הקדרות במכון, והוצב קיר זכוכית שתוחם את האזור אבל מאפשר לאנשים לראות ולהכיר את עבודת החימר. הארונות המקוריים של המטבח נותרו כמזכרת למטבח ההיסטורי.
תמר טוכלר, סמנכ"לית המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל: "התרגשנו לראות את בני משפחת שנידרמן משוטטים בבית, מביטים בציורי הקיר שעיטר דוד, עוברים בחדרים ומעלים זיכרונות מאושרים. הקיר המעוצב עם סיפור המשפחה שעיצבה הילה שניידרמן פשוט נפלא. הייתה לנו הזכות לפעול יחדיו עם עיריית גבעתיים לשמר את ביתו של המייסד. נותרו עוד קצת עבודות חיצוניות אך שום דבר לא יעצור את הפעילות החשובה במכון. המועצה לשימור מחויבת לשימור הבית".