אביחי טבקלפני 7 שנים החליטו בעירייה ובהנהלת ביה”ס אושא-יחד על שינוי משמעותי באופי המוסד והפכו אותו לבית ספר מעורב, דתיים וחילונים, המציג מודל ייחודי של הכרת האחר, פתיחות ולמידה משמעותית.
לפני שבע שנים הוחלט בעיריית רמת גן, בשיתוף עם הורי בית הספר אושא והתלמידים, על שינוי אופי המוסד והפיכתו לבית ספר יסודי מעורב, דתי-חילוני, לכתחילה. בהחלטה מודעת מראש הם ביקשו להפעיל את בית הספר כמקום שישלב את חייהם של ילדים מבתים דתיים וכאלו מבתים חילוניים – יחד.
“באופן אישי, אני גדלתי ביישוב דתי כילד ולמעשה הפעם הראשונה שהכרתי באמת, בצורה חברית ופתוחה, את בני גילי החילונים היתה רק כשהתגייסתי לצבא,” מספר זאביק בר לב, מנהל בית הספר אושא־יחד. “כשבגרתי, הבנתי שהמציאות הזו היא לא סבירה. הרי מלבד העניין הדתי – בכל שאר הדברים אין שום הבדל בין ילד דתי לחילוני – לשניהם חשוב חינוך טוב, מצוינות לימודית והשקעה בתרבות ופיתוח האישיות. כל אלא באים לידי ביטוי בביה”ס אושא”.
ואכן, בעיריית רמת גן שמים דגש גדול על המצוינות בבית הספר ודווקא בשל המודל הייחודי שלו משקיעים בו משאבים גדולים במיוחד, הן כספיים והן ניהוליים ופדגוגיים על מנת להפוך אותו למצטיין בכל קטגוריה.
אז במה בא לידי ביטוי השילוב? “את הבוקר למשל אנחנו פותחים בשעה של תפילה – למי שבוחר, או מפגש – למי שמעדיף” מסביר בר־לב, מנהל בית הספר בארבע השנים האחרונות.
“ההחלטה היא יומיומית של התלמידים עצמם – במשותף גם עם דעתם של ההורים. הדבר הזה יוצר קודם כל מחויבות גדולה יותר של התלמיד לפעילות, מאחר והוא זה שבחר בה, ויותר מזה מאפשר לכולם להכיר וללמוד באופן רחב מגוון גדול של תכנים”.
בר־לב מספר גם על מקרים שהתלמידים בחר באפשרות אחת, למשל מפגש במקום תפילה, אבל דווקא הוריו פחות היו מרוצים. “במקרים שאנחנו יודעים שלהורים למשל חשוב שהבן שלהם יתפלל יום יום או להיפך, יש כאלה ששמחים שהבת שלהם טועמת מהמסורת היהודית – אבל מעדיפים לשמור את זה כ’ביקור’ ולא מנהג קבוע, אנחנו משתפים את ההורים בהחלטה של התלמיד או התלמידה ויחד איתם בונים תוכנית שתתאים להם ולדרישות שלהם”.
הצטיינות במדעים – וגם בערכים
גם לאורך השנה כולה יש לא מעט “אירועים” רגישים שבבית הספר צריכים לטפל בזהירות אך ניגשים אליהם ברצון רב. לדוגמא, לקראת יום כיפור מדגישים צוות בית הספר את חשיבות המצוות שבית אדם לחברו, היחס לאחר ופחות עוסקים בחובת הצום והתפילה. גם קוד הלבוש של התלמידות והתלמידים איננו דתי, אלא מכבד – כזה שמכבד אן את אורך החיים הדתי והן את זה החילוני ושבו כולם יכולים לחיות בנוח.
“אחד האירועים המשמעותיים שיש לנו בבית הספר הוא ‘קבלת שבת’. בעוד בבתי ספר חילוניים נהוג לסכם את השבוע ללא איזכור דתי, ואילו באלו הדתיים שרים שירי שבת ואומרם דברי תורה, אצלנו באושא בחרנו בדרך השלישית, המשלבת. במסגרת השבת הקהילתית שאנחנו עורכים מדי שנה, עם התלמידים ההורים וכל צוות בית הספר, הנהגנו קבלת שבת מסורתית ואלטרנטיבית עם לימוד מקורות ישראליים וספרותיים, שירה עברית ועוד” מספר בר־לב.
ובכלל, הרחבת האופקים ומגוון הדעות וראיית העולם הן נר לרגליו של בית הספר. ב”אושא” מונהג יום לימודים ארוך שכולל מלבד לימודי הליבה הרגילים והמורחבים גם פעילויות העשרה רבות בהן חוגי רובוטיקה, מדעים, שח-מט ועוד, כשגם כאן הערך של בחירה חופשית, של “אין אדם למד אלא במקום שליבו חפץ” – הוא הערך המוביל.
כל זאת, כמובן עם ההבנה שבסופו של דבר מדובר בילדים רכים ולכן הדברים נעשים ביידוע מלא ושיתף פעולה של ההורים המעורבים גם בייעוץ וקבלת ההחלטות בבית הספר.
אושפי-זום והעצמה נשית
על אף ייחודיותו של בית הספר הוא פתוח לכולם ומקבל כל תלמיד שחפץ בכך – אך בכל זאת מקפידים שם לשמור על אווירה משפחתית וקרובה. במהלך השיחה מנהל בית הספר משוחח בטלפון עם אמא מוטרדת בנוגע לביתה ואח”כ מקבל שיחה נוספת מהורה אחר שמבקש לקבל עידכון אישי לגבי מתווה הקורונה ושגרת הלימודים.
“בגלל גודלו של בית הספר נוצרה פה אווירה מיוחדת של כמעט משפחה. על אף שבבית הספר ישנם מאות תלמידים, וכפול מזה הורים, אני מכיר באופן אישי את כולם, כולל מי אח של מי, מה ההורים של כל תלמיד עושה ומה המצב בבית” מספר בר־לב.
והמצב בבית הוא נושא חשוב בכל שנה, אך בשנת קורונה על אחת כמה וכמה. “כשהתלמידים למדו בזום מהבית לא לכולם היה מחשב, ולחלקם היה מחשב אחד לשלושה או ארבעה אחים וגם לא מעט מקרים של משפחות שנכנסו לקשיים כלכליים לאחר שאחד מההורים יצא לחל”ת הגיעו אלינו ובכל המקרים ניסינו לעזור ככל שיכולנו”.
באופן כללי, תקופת הקורונה היתה מאתגרת במיוחד. אך בבית הספר בחרו להפוך את הלימון ללימונדה וגם את הקשיים של הלמידה מרחוק להפוך ליתרון.
“בסוכות, כשכל המדינה היתה בסגר בבתים, החלטנו לערוך ‘אושפיזום’, אושפיזין בזום. התלמידים ארחו את חברי כיתתם בביתם, דרך הזום ובדרך הזו הצליחו לחשוף משהו מעט אישי יותר על עצמם ולגלות קצת יותר ל חבריהם, באופן כזה שבשנה רגילה, כשהכל נעשה בבית הספר פחות מתאפשר.”
ולא רק בבתים של חבריהם התארחו החברים, כחלק מההחלטה לחשוף את התלמידים למגוון רחב של דעות ודמויות, החליטו באושא לארח גם ‘אושפיזות’ ולימדו את הילדים על דמויות מפתח נשיות משמעותיות כמו נעמי שמר, רחל המשוררת, שופטת בית המשפט העליון האמריקאי רות ביידר־גינסבורג ועוד.
“באושא החלטנו שבמקום שהתלמידים יצטרכו לבחור בין חינוך דתי לחילוני, ובכך לוותר על עולם ערכים שלם – אנחנו מאפשרים לשלב, גם ערכים מסורתיים-דתיים וגם ערכים ישראליים-חילוניים-אוניברסליים ובך להנות מכל העולמות” מסכם בר־לב.