אביעד ברטובישראל זילברשטיין תושב העיר רמת גן, חגג לאחרונה את יום הולדתו ה-101. בתעודת הזהות של ישראל לא מופיע תאריך הולדתו ולאורך השנים נוהגים בני משפחתו לציין את יום הולדתו סמוך לסוף השנה האזרחית.
“אחרי חמש שנים בשואה. אי אפשר לשכוח את שעברתי. הילדים והנכדים מכירים את כל העבר וההיסטוריה. אחרי כל כך הרבה שנים כאבא, סבא, וסבא רבא מגיע לי קצת נחת. אני מאחל לקרוביי ולידידיי שכולם יגיעו לגיל הזה ובמצב הבריאותי בו אני נמצא.”
הפעם בחרו צוות ההנהלה הבכיר של עמותת לב זהב, בראשות יהודה גוהר, מנכ”ל העמותה, דרכם מסתייע ישראל בסיוע ביתי באמצעות מטפלת זרה מהפיליפינים, לציין את יום הולדתו בחגיגה צנועה.
יחד עם מנכ”ל העמותה, הגיעו לביתו של ישראל: מורן פרידמן שאולי – מנהלת סניף עמותת לב זהב גבעתיים רמת גן, רכזת סיעוד בסניף – עינב נחמה, כרמית טבלוב מנהלת פיתוח עיסקי בעמותת לב זהב ומטעם עיריית רמת גן – אסתר פוס, עו”ס – המחלקה לרווחת הגמלאי רמת גן והמטפלת הזרה מאנדאני רוזליה, מהפיליפינים.
ישראל זילברשטיין יליד 1919 בפולין. ניצול שואה. בן לאב חסיד גור חרדי שסירב לאפשר לו ללמוד בבית הספר, חזר בשאלה כבר בגיל 7(והתגלגל במשך שנים ממשפחה למשפחה.
כשהיה בגיל 16 הצטרף להכשרה של תנועת הנוער הציוני שנמשכה כשלוש שנים. עם סיום ההכשרה ולאחר שנתיים של טלטלות במדינות שונות באירופה, ביניהן אוסטריה ואיטליה, עלה לישראל עם רעייתו ובתו רחל (לאחר שאיבדו בת נוספת בשואה). עם הגיעו לנמל חיפה, ביקש שלא להגיע למעברה או מחנה עולים, הוא קיבל האישור המיוחל ובמכונית משוריינת שירו עליה בדרך, התקבל אצל אחיו שעלה לישראל 10 שנים, לדירת החדר ליד מפעל עלית ברמת גן. שלוש שנים לאחר עלייתו לארץ כבר זכה לרכוש דירה, יחד עם רעייתו ז”ל גידל ילדיו והוא ממשיך להתגורר בה עד היום.
צילום: פרטי
בסיום מלחמת השחרור עבד בכפר הנוער הציוני שאיכלס ילדים יתומים ופליטים שליד קיבוץ ניצנים. כעבור כשנה, התבקש על ידי מי שכיהן כח”כ הלל זיידל ופעיל ציוני, לשמש נציג הג’וינט ולנהל את המעברה בסייקה/סאקיה (היום אור יהודה), ומשם עבר לנהל את מעברת באר יעקב. את ניהול המעברות עשה במשך 10 שנים.
ישראל סיפר לנו שהוא מצא שפה משותפת עם העולים במעברות, שחלקם עלו לישראל מטריפולי ומבנגזי (עיר בלוב) מאחר והיו תחת שלטון מוסוליני ידעו לדבר איטלקית, שפה שאותה רכש עת שהה באיטליה טרם עלייתו לארץ. חוויות ההתאקלמות של ישראל ושל העולים במעברות אותן ניהל יצרו שפה משותפת והבנה לקשיי הקליטה.
בהמשך, השתלב לעבודה בעיריית רמת גן כמנהל בית נוער ברמת עמידר, וסייע לנוער שוליים עד ליציאתו לפנסיה.
עיריית רמת גן מעניקה את אות יקיר העיר לתושבי העיר על עשייתם החברתית, פעילותם הציבורית ומעורבותם למען העיר והקהילה. ישראל זכה לקבל את אות יקיר העיר כבר בשנת 1998. ר’ יצחק אייזיק מזידוטשוב אמר “צו החיים תן וקח. כך נברא העולם: שכל אדם יהיה משפיע ומקבל ומי שאין בו שניהם כאחד הריהו כאילו סרק”
במהלך השנים, שימש ישראל גם נציג ציבור בבית הדין לעבודה ובוועד המבקר הארצי של קופת חולים.
לפני כארבע שנים האלמן מרעייתו, הוא אב לשלושה ילדים ונהנה ממשפחתו הענפה בת 9 נכדים, 17 נינים ו- 3 חימשים.
בשנים האחרונות נעזר בסיוע ביתי באמצעות עמותת לב זהב. העמותה מספקת שירותי תמיכה וליווי, סיעוד וטיפול לאלפי בני הגיל השלישי, הזכאים לפי חוק סיעוד לשעות סיוע ביתי מהמוסד לביטוח לאומי וכן לקרן לניצולי השואה, משרד הביטחון ולקוחות פרטיים.
