מאת: תמר מיכלסון רו"ח ומלוות משפחות במקימי.

"מבוא לכלכלה" או ממה חוששים כולם:
בכל פעם שיש קבוצה גדולה של אוכלוסיה עם ירידה בהכנסות, זה משפיע על כל כלכלת המדינה. כרגע ענף התיירות מושבת כמעט לחלוטין, ענף הפנאי מושבת גם הוא. עובדים רבים במשק עובדים מהבית חלקית בגלל סגירת מוסדות הלימוד, או יוצאים לחל"ת כפוי מצד המעסיק. אפילו חלק מעובדי ההוראה, שהובטח להם שכרם, לא יגיעו לשכר הרגיל שלהם.

עובדים בבידוד יקבלו שכר חלקי לפי החוק על ימי מחלה, וגם זה – רק אם נותרו להם ימי מחלה לא מנוצלים. גם מי שזכאי לפי החוק לדמי אבטלה בגין החופשה הכפויה, מדובר על 70% מהשכר ועד לתקרה של כ 7,000 שקל.

כאשר קבוצה גדולה של אנשים מרוויחים פחות, הם מתחילים לצרוך פחות, המעגל מתרחב לעוד ענפי משק וחוזר חלילה.

במקביל, אנחנו רואים ירידות משמעותיות בבורסות. המשבר הוא לא רק כאן אלא כלל עולמי (ועדיין לא הגיע לחלקים משמעותיים מהעולם, כמו ארה"ב). הפנסיות של כולנו מושקעות יותר או פחות בשוק ההון, קופות גמל, קרנות השתלמות וכספי העתיד של רבים מושקע במניות וכולם נכנסים לבהלה רבה מהירידות הנצפות.

איך אפשר להתמודד, להתנהל נכון ולהוריד את רף הלחץ והמתח:

1. כמו בכל משבר, מה שאנחנו מנסים לעשות זה מזעור נזקים: זה לא הזמן לעשות רכישות גדולות (גם אם תכננו אותן מראש), לא לרוקן את מדפי הסופר ולהצטייד במלאי ולא לצאת מהשקעות או להעביר אותן למסלול סולידי. למרות שהבנקים למשכנתאות מציעים הקפאת משכנתא וכדומה, לא למהר לעשות זאת.
   אז מה כן לעשות?
2. לנסות לשמור על שגרה דלת הוצאות: לעשות קניה שבועית רגילה בסופר, תוך התחשבות בכל מה שיש בבית וממילא רוצים לחסל לפני פסח. מקומות בילוי סגורים וזה חסכוני, אפשר לארגן תעסוקה נהדרת לילדים בבית: לשתף אותם בעבודות הבית, ליצור מחומרים שיש בבית, לצאת לטבע היפה והחימני. אמנם ערב פסח, אך לא חייבים לנצל זאת להתחדש בביגוד. אפשר להמתין עם רכישת ביגוד עד יעבור זעם ועד שנדע מהן ההכנסות שלנו עכשיו.
3. ילדים גדולים ונוער יכולים להרוויח כסף בעצמם בתקופה זו: בייביסיטר, עזרה בנקיונות פסח, גינון, שטיפת רכב, שיעורי עזר לילדים צעירים וכדומה. אנחנו הצרכנים של זה, מצד אחד לא להתלהב ולשלם לכל ילד שמציע עזרה בזול, אך מנגד: אם יש באפשרותנו, זה יכול להיות נחמד לשלם על שיעור פרטי שממילא נצרך רק 50 שקל ולא 150.

   

   
   

4. ככל הניתן להמשיך לעבוד ו/או לייצר תזרים הכנסות: מי שלא יכול לצאת לעבודה אך יכול לעבוד מהבית – מעולה. הורים לילדים צעירים: לחלק את היום עם הילדים בין אבא לאמא ולפנות שעות עבודה לכל אחד.
   מי שהוצא לחל"ת – לממש את מלוא הזכויות שלכם כמובטלים. מורים וסטודנטים יכולים ללמד שיעורים פרטיים בזמן שהתפנה להם. עצמאים – לשמור על לקוחות קיימים, לטפל בגביה ובהמשך פרסום ושיווק שוטף.
5. לא למהר למשוך כספים שיש בצד. אנחנו ממליצים תמיד לייצר "מאגר שקט": כסף לבן ליום שחור. מי שהצליח וחסך, לא למהר להשתמש בכסף הזה. השלב הראשון הוא לצמצם ולהתייעל ורק אם אין ברירה נמשוך לאט ובמשורה ונשמח שהיה לנו כסף בצד.
6. השקעות: אם השקענו מראש נכון, הכסף המושקע לא אמור להטריד אותנו בתקופות משבר וחוסר וודאות. כספים לטווח קצר אמורים להיות מושקעים במסלולים ללא סיכון וכספים שמושקעים לטווח ארוך, אמורים להיות בפיזור גבוה ומיועדים לעבור משברים וירידות ולצלוח אותם בשלום. למשוך את ההשקעות בתקופה כזאת זו החלטה רגשית שלא נכונה כלכלית כמעט אף פעם. אל תסתכלו על הירידות של ההשקעות שלכם, תישנו טוב בלילה ותמתינו עד יעבור זעם. השקעתם לטווח ארוך, ולשם תמשיכו לצעוד.
7. הוראות קבע של השקעות: כחלק מנסיון לצמצם בכל מה שלא דחוף, אפשר לשקול להקפיא את המשך ההשקעות. כניסה להשקעות חדשות: אמנם יש שיגידו שזה זמן טוב להיכנס (קונים בזול ובעתיד המחירים צפויות לעלות). אך רבים סוברים שמכיוון שעיקר המשבר עוד לפנינו (כשיגיע לארה"ב) בשבועות אלו עדיף להיות ב"שב ואל תעשה" – לא לצאת מהשקעות אך גם לא להיכנס אליהן.
8. הלוואות ומשכנתאות: לנסות להמשיך לשלם. אם גם לפני המשבר היתה לכם בעיית תזרים, בוודאי שהקפאת הלוואות או פריסתן היא לא הפתרון הנכון, פנו בהקדם לייעוץ כלכלי. אם עד עכשיו הייתם מאוזנים וכעת אתם לא מצליחים לעמוד בהחזרים השוטפים בגלל ירידה בהכנסות, אפשר להשתמש בהקלות שניתנו להקפאת תשלומי המשכנתא (ולקחת בחשבון שזה יעלה לכם את ההחזר החודשי בעתיד). לגבי לקיחת הלוואות: הלוואה נותנת הקלה מיידית אך משעבדת את העתיד ומעלה את החיוב החודשי, לכן תמיד כדאי להתייעץ עם יועץ כלכלי לפני צעד כזה.

וקצת פירוט על הזכויות שלנו בתקופה זו: האמת היא שאף אחד עדיין לא יודע מה בדיוק יהיה. לרוב העובדים לא ברור מה תהיה משכורת מרץ שתיכנס בתחילת אפריל. כל יום מתפרסמות הודעות חדשות ועדכונים אחרים. בגדול המדינה מראה נכונות גבוהה לצאת מההגדרות היומיומיות ולתת מעבר לרגיל: סיוע לעצמאים, דמי אבטלה מידיים לאנשים שהוצאו לחל"ת וכדומה.

ניתן ללמוד הרבה מאתר "כל זכות" שאף הקדיש דף מיוחד לנושאי משבר הקורונה: https://www.kolzchut.org.il

משרד הכלכלה – סיוע לעסקים שנפגעו מהמשבר: www.sba.org.il/hb/AidPrograms/Pages/pr56.aspx

מוזמנים לשאול ולהיעזר ביועצים שלנו במקימי, הן באופן מכוון, דיגטלי והן בפגישות בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

מאחלת בריאות טובה ויציבות כלכלית לכולנו!

הפוסט התנהלות כלכלית בצל משבר הקורונה – איפה זה פוגש אתכם? הופיע ראשון במקומון רמת גן