על פי ההערכות הראשוניות של כוחות ההצלה בשטח, בני הזוג שהו מחוץ למרחב המוגן (הממ"ד) בעת רגע הפגיעה. עוצמת הפיצוץ בקומה העליונה הייתה קטלנית, וצוותי הרפואה של מד"א ואיחוד הצלה שנזעקו למקום נאלצו, למרבה הצער, לקבוע את מותם.

פרמדיק מד"א ענבר גרין וחובש מד"א נפתלי הלברשטט שהגיעו לזירה ברמת גן, סיפרו: "ראינו עשן שעולה מבניין עם הרס רב, שברי זכוכיות, מבין ההריסות ראינו 2 נפגעים מחוסרי הכרה, ללא דופק וללא נשימה עם פציעות קשות בגופם. ביצענו בדיקות רפואיות אך הם היו ללא סימני חיים ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותם במקום. יחד עם צוותי מד"א נוספים, אנחנו ממשיכים לסרוק אחר פצועים נוספים וערוכים להעניק טיפול רפואי נוסף במידת הצורך."

כוחות גדולים של משטרה, פיקוד העורף, לוחמי אש וצוותי עיריית רמת גן נמצאים ברגעים אלו בזירה. הצוותים מבצעים סריקות קפדניות במבנה לאיתור לכודים או נפגעים נוספים, פועלים לניתוק תשתיות גז וחשמל למניעת דליקות, ומאבטחים את המקום מחשש לקריסות משניות של שברי בטון. הרחובות הסמוכים לזירת הנפילה נחסמו לתנועה, והמשטרה קוראת לסקרנים שלא להתקרב לאזור כדי לאפשר לכוחות הביטחון וההצלה גישה חופשית ובטוחה.

בפיקוד העורף שבים ומדגישים, במיוחד נוכח האסון הנוכחי ואופי המטחים, את חשיבות ההקפדה על ההנחיות מצילות החיים: עם הישמע אזעקה או קול נפץ, חובה להיכנס מיד למרחב המוגן (ממ"ד, מקלט או חדר מדרגות פנימי), לסגור היטב חלונות ודלתות, ולשהות בו למשך 10 דקות לפחות. שהייה מחוץ למרחב המוגן – קל וחומר בקומות עליונות – מסכנת חיים באופן מיידי כתוצאה מהדף ורסיסים.

אנו ב"מקומונט רמת גן" נמשיך לעקוב ולעדכן עם פרטים נוספים ככל שיתקבלו ויותרו לפרסום.

הפוסט בני זוג נהרגו מפגיעת טיל בקומה האחרונה של בניין מגורים ברמת גן הופיע ראשון במקומון רמת גן

במהלך הסיור ברחובות, פגש נחמן שי גם את יעקב עמידרור, אשר שירת בתקופת מלחמת המפרץ כקצין באגף המודיעין בצה"ל ועסק בפרויקט טכנולוגי רלוונטי. השניים נאלצו לקטוע את הראיון ולרדת למקלט, מה שהדגיש את העובדה כי למרות חלוף העשורים והשיפור המשמעותי במערכות ההגנה של ישראל, תחושת אי-הוודאות והצורך במרחב מוגן נותרו חלק בלתי נפרד מהחיים כאן.

השיחות עם התושבים ברמת גן העלו זיכרונות רבים על ה"חדר האטום" המפורסם: איטום החלונות בניילונים, השימוש בסמרטוטים רטובים ובסרטי הדבקה, וגם מזרקי האטרופין המפורסמים שחולקו לציבור כמענה אפשרי לנשק לא-קונבנציונלי. בכתבה הובאו עדויות של תושבים שסיפרו כיצד הם חוזרים לאותם מקלטים ששימשו אותם ב-1991, לעיתים אפילו באותם בניינים שנפגעו אז.

יחד עם זאת, לצד הזיכרונות האישיים והנוסטלגיה הכואבת, עלה גם זיכרון העבר הקשה: רמת גן אינה שוכחת את הנפגעים בנפש באותה תקופה, בהם איתן גרונלנד ז"ל, שנהרג במלחמת המפרץ, וכן את אנג'ל ואהרון מזרחי ז"ל שנהרגו מנפילת טיל בעיר בזמן מבצע עם כלביא. השמות הללו מהווים תזכורת מתמדת למחיר הכבד שגבתה המערכה ההיא, ומציבים בפרספקטיבה את השינויים הטכנולוגיים שחלו מאז.

כיום, מערכות ההגנה האווירית הישראליות מתקדמות לאין שיעור לעומת טילי הפטריוט של אז, אך התחושות של תושבי רמת גן מול המציאות הנוכחית מדגישות כי המעבר בין תקופות, מאירועי 1991 ועד היום, אינו רק שינוי של טכנולוגיה או אויב, אלא עדות לחוסן הנדרש מתושבי העיר שמוצאים עצמם שוב, בחלוף השנים, עומדים בחזית מול איומי הטילים.

הפוסט 35 שנה אחרי: ברמת גן נזכרים במלחמת המפרץ – וההיסטוריה שחוזרת הופיע ראשון במקומון רמת גן