בלילה שבין חמישי לשישי נידהמו תושבי אחד הרחובות ברמת גן לשמע חריקות מתכת ורעש פגיעה בכלי רכב. בעל אחד הרכבים שניזוקו הזעיק את המשטרה ועם הגעת שוטרים למקום, הופתעו השוטרים לזהות כי הם מריחים ריח אלכוהול חזק אשר נידף מהחשודה.

בדיקת ינשוף שביצעו השוטרים לנהגת הצביעה על תוצאה של 920 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, המהווים למעלה מפי 3, מהמותר בחוק.

הנהגת, בת 36 תושבת רמת גן, נעצרה ונחקרה ביחידת הבוחנים של מחוז ת"א ובתום חקירה שוחררה למעצר בית, לאחר שרישיונה נפסל והיא זומנה לבית המשפט להמשך ההליכים המשפטיים נגדה.

ממשטרת ישראל נמסר כי ערנות האזרח ותגובה מהירה של השוטרים הובילו למניעת המשך הסכנה לנהגת וליתר משתמשי הדרך.

בתוך כך, במשטרה אומרים כי הם ימשיכו להקים מחסומי אכיפת תנועה במטרה לצמצם ככל הניתן את העבירות המסכנות חיים ולגרום הרתעה בקרב ציבור הנהגים

הפוסט מי נתן לה רשיון: תושבת רמת גן נהגה בשכרות פי 3 מהמותר – ופגעה בשורת רכבים חונים הופיע ראשון במקומון רמת גן

אנשי המטה לבטיחות בדרכים חילקו ליושבי בתי הקפה והפאבים בעיר עלונים עם מסרים והסברים לחשיבות של נהיגה אחראית  והחשיבות של נהג תורן במקרה של שתיית אלכוהול.  בנוסף לכך חולקו לפאבים תחתיות בירה עם אותו המסר של "אם שותים לא נוהגים".

כמו כן הוקם ברחוב דוכן הסברה בשיתוף תחנת משטרת גבעתיים שבו התאפשרה למבלים לבצע  בדיקת אלכוהול לנוהגים בסוף הבילוי על מנת שיוכלו לדעת האם הם רשאים לעלות על ההגה.

הפוסט מבצע הסברה ואכיפה בנושא נהיגה ושתיית אלכוהול במהלך ערב הסילווסטר הופיע ראשון במקומון רמת גן

"שתיית אלכוהול היא מידה רעה מאוד. להינזר. כמובן, מלבד קידוש וכדומה (רמב"ם דעות ד)" כך ענה הרב שלמה אבינר  בתשובה לשו"ת sms בו נשאל האם מותר ליהנות משתיית אלכוהול.

בעבר היה מוכר האלכוהול במגזר הדתי בעיקר במסגרת כוסית "לחיים" באירועים כמו אירוסין, שבע ברכות, חנוכת בית או בחגיגות חג הפורים. היום, באיחור אופנתי, כזה היאה למגזר, האלכוהול הולך ותופס אותנו בכל אירוע ומפגש. האם זה מתאים לנו? ומה חושבים על זה הרבנים?

תומר (17!) צעיר דתי מאיזור המרכז מספר כי לכל אירוע חברתי היום הוא צריך להוסיף כמות מכובדת של וודקות, בירות, וקצת יין על מנת לגרום לחבריו להשתתף באירוע."אמנם אנחנו צעירים, אך כבר מהשנה שעברה לא היה אירוע חברתי שקיימנו בלי אלכוהול, למרות שההורים לא מתים על זה".

התופעה אצל בני נוער ידועה, בישיבות התיכוניות ובאולפנות מפחדים משבתות וטיולים השנתיים, קרי הזמנים בהם יכולים הצעירים לפרוק עול ולשתות עם חברים. איא פשר להתייחס לעלייה בהרגלי צריכת האלכוהול במגזר ללא התייחסות לשינוי בכל תרבות הבילוי המגזרית. כמות הברים הכשרים שצצים, כמו פטריות לאחר הגשם, באזורים המגזריים, והתורים הארוכים שמשתרכים בכניסה, לא משאירים מקום לספק – זה מה שהציבור רוצה. בנות דתיות שהיו שותות אלכוהול בעבר נתקלו בהרמות גבה מצד החברה, אך כיום גם בחתונות, עזרת הנשים לא מקופחת בחלוקת האלכוהול.

אפרופו חתונות, אם בעבר זוג שהיה מתחתן לא היה לוקח בחשבון הוצאות על אלכוהול, שהיא אחת ההוצאות הגדולות בכל חתונה אך בעיקר באלו שאינן כוללות שני בני זוג דתיים. היום הברים האקטיביים שולטים בכיפה והחברים שאחראים על השקיית החתן, הכלה והחברים הם בבחינת חובה בכל אירוע.

"ההורים שלי לא רצו שבחתונה שלי יהיה אלכוהול" מספר יהודה תלמיד ישיבת הסדר מפתח תקווה, "אבל החברים לא קיבלו את הבשורה, וקנו את האלכוהול בעצמם, בישיבה הרבנים לא אוהבים את זה, אבל זה חלק ממרכז השמחה בחתונות רבות".

גם בקהילות רבות  בדגש על קהילות הצעירים הרבות התופעה כבר הפכה לרשמית, ומיד לאחר תפילת שחרית בשבת מפנים את הסידורים על השולחנות לטובת הרמת כוסית, לא רק באירועים מיוחדים, אלא  מידי שבת בשבתו.

מצד הרבנים שאמורים לעסוק בתופעה נדמה כי קיים פער  גדול בין המציאות לבין איך שהרבנים תופסים אותה.הרבנים עוסקים בעניין באופן של שחור ולבן וכלל לא מתייחסים למינון או לאירוע בו נצרך המשקה . שיטוט ברשת מעלה כי שאלות רבות נשאלים הרבנים ע"י בני ישיבות ומכינות, וגם ע"י סטודנטים שמצד אחד רוצים להמשיך את דרך התורה, אך מצד שני רוצים לפגוש ולהתחבר למקומות הבילוי של שאר בני גילם והתשובות לא ממש מהוות פתרון לעניין.

"נדרשת זהירות יתר בשמחה חברתית שתיעשה בטהרה, מפני שכאשר השמחה החברתית מתפרצת בסביבה שאיננה טהורה היא עלולה לסחוף אחריה את הנוכחים מטה מטה" פירסם הרב אלישע אבינר במאמרו בנושא, "הקוקטייל המורכב מצעירים וצעירות, רווקים ורווקות (שחלקם מחפשים התנסויות לא שגרתיות, ולעיתים גם לא נורמטיביות), משקה אלכוהולי וצחוקים, מוסיקת רקע ואפלוליות, הוא מתכון המזמן הסרת מחסומים פנימיים ופריצת גבולות.

ואילו הרב אבינר קובע:"השמחה היהודית היא עשירה ומגוונת, היא מרשה לעצמה הרבה מאוד. היא מרשה אפילו שמחה המהולה ביין. אבל היין והאלכוהול יבואו רק במקום שקיימת שמחה של מצווה, שמחה של קדושה. ולא פאב".

החיבור בין עולם התורה לבין עולם הבילויים ימשיך להוות אתגר חינוכי ודילמות עבור הרבנים ותלמידיהם המבלים ואולי גם כאן, בסוף זה יגמר בפתיחות לעולמות חדשים, עד האופנה הבאה.

הפוסט אתגר האלכוהול של המגזר הדתי הופיע ראשון במקומון רמת גן