חשבתם פעם מה מסתתר מאחורי הפינה הקבועה שבה אתם חולפים בכל בוקר בדרך לעבודה? פסטיבל "הליכות ג'יין" הגיע לרמת גן והוציא מאות תושבים מהמסכים אל המדרכות. עם סיורים מודרכים בהובלת האנשים שחיים את השטח, הפרויקט הזה מבקש להזכיר לכולנו: השינוי הגדול נמצא ברגליים שלנו.

רמת גן, העיר שחוותה בשנים האחרונות התחדשות עירונית אינטנסיבית ושינויים דרמטיים בקו הרקיע שלה, מוצאת לעצמה בשנה האחרונה אפיק חדש ומרגש לחיזוק הקהילה. פסטיבל "הליכות ג'יין" – אירוע בינלאומי שנחגג במקביל בערים הגדולות והנחשבות ביותר בעולם – נחגג לראשונה ברמת גן, והפך את המרחב הציבורי של העיר לזירה תוססת של שיח, גילויים והיכרות מחודשת.

מאחורי היוזמה המקומית עומדת אורטל רייזמן, מתכננת ערים ותושבת העיר מזה 35 שנה. עבורה, הפסטיבל הוא לא רק "עוד אירוע בלוח השנה", אלא שליחות מקצועית ואישית כאחד.

"הזיקה שלי לפסטיבל הליכות ג'יין מגיעה מתוך ההבנה שהמרחב הציבורי – בין אם זה הדשא ליד הבית, הכיכר העירונית או הספרייה – הוא המקום שבו הקהילה פועלת, נפגשת ומדברת", מסבירה רייזמן. "גם כשהשיח הוא לא מילולי, אלא שיח של מחוות, הוא מייצר נורמות חדשות. לכולנו יש את המסלולים הקבועים שלנו ביומיום, אבל חשוב לשים דגש על המקומות החשובים בעיר, ועל אחת כמה וכמה על אלה שפחות נראים לעין, לתת להם ביטוי שישקף את הקהילה ואת ההרגלים של התושבים".

מה זה בכלל הליכות ג'יין?

הפסטיבל, שנחגג בכל העולם בחודש מאי – חודש הולדתה של הפעילה העירונית האגדית ג'יין ג'ייקובס – מבוסס על רעיון פשוט ומבריק: התושבים הם ה"עיניים" של העיר. ג'ייקובס האמינה שמי שחי ברחוב ומכיר כל סדק במדרכה, הוא זה שיודע הכי טוב מה השכונה שלו צריכה.

"נחשפתי לרעיון לראשונה במהלך לימודי התואר הראשון במכללה האקדמית תל אביב-יפו, ומשם זה פשוט קרה", מספרת רייזמן בחיוך. "זה פסטיבל שהוא תושבים למען תושבים. הכל התנדבותי, וזה כל הקסם שבו. לעשות דברים למען הקהילה שלך, ליצור תוכן בעצמך – זו הדרך הכי מכובדת, נעימה ויעילה להגיע לערכים משותפים כמו ליברליות, קיימות וחוסן קהילתי".

הפסיפס האנושי של רמת גן: תושבים מובילים שינוי

הקסם האמיתי של הפסטיבל השנה התבטא במגוון העצום של הסיורים והפעילויות, שכולם הובלו בהתנדבות מלאה על ידי אנשי מקצוע, אמנים ותושבים מקומיים שלקחו את המיקרופון והובילו את השכנים שלהם למסעות מרתקים ברחבי העיר.

בגזרת האמנות וההבעה האורבנית, סטודנטית לאמנות רב-תחומית בשנקר, אור אלמוג, לקחה את המשתתפים לסיור "צילום עירוני" דרך עדשת המצלמה. באותה נשימה, האמנית ובעלת הסטודיו מקריניצי 53, לינה אוקס, הציגה זווית ייחודית בסיור "רמת גן – מהמקרי למקומי", בעוד לבי כהן, בוגרת שנקר ומורת דרך, הזמינה את התושבים לחוויית "שִׁיטוּתֶדֶר" מסקרנת.

מי שחיפש חיבור לפינות הירוקות של העיר מצא אותו בפארק הלאומי האיקוני. לימור שלו הובילה את הסיור המשעשע והמרתק "איך פארק נולד? כמו תינוק!", שהציג את הפארק הלאומי כפי שלא הכרנו, בעוד התושבת דורית קליגר העמיקה בסיור "הפארק הלאומי מעשה ניסים". הריאות הירוקות של העיר קיבלו גם זווית היסטורית מרתקת, כאשר האדריכלית רות מעוז לקחה את המטיילים אל מאחורי הקלעים של שיקום גן אברהם ההיסטורי.

השכונות הוותיקות זכו לבמה משלהן; בנחלת גנים התקיימו שני סיורים מרתקים – המוזיקאי ואיש הקהילה חן מוצפי שילב צלילים בסיור "נחלת גנים – סיפורים עם מנגינה אחרת", ואיציק קורן הציג את "סיפורים, ניגודים וגנים בנחלת גנים". בשכונת קריית בורוכוב, האדריכליות ותושבות המקום קטיא גנות לרמן והגר מלמד שיתפו בסיפורה של השכונה מנקודת מבט מקצועית ואישית כאחד.

ההיסטוריה והעתיד הנדל"ני של העיר נפגשו גם הם: החוקר ולוחם המורשת גדעון מטשניק העביר סיור עוצמתי על "רמת גן כמרכז גבורה לאומי", ומנגד, מתכנן הערים מוראל וויסטל הוביל סיור אקטואלי בשם "בין עבר ועתיד: רמת עמידר בשינוי". אל הזווית התכנונית הצטרף גם עו"ד רועי ברזילי, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בסיור המיוחד "הרוא"ה את הנולד". את הפן הכלכלי-אורבני השלימה סבטה בניס, בסיור "מאורבניזציה ותעשייה למרכז הסחר העולמי" באזור הבורסה, בעוד אתי אריאלי ואבי נעים החזירו את המשתתפים לקהילה בסיור הנוסטלגי "מפרופס עד לזרוס – זיכרונות, קהילה ונתינה ללא גבולות".

אבל הפסטיבל לא עצר רק בהליכה. המרחב הציבורי הפך גם למרחב של גוף ונפש. המורה המוסמכת ליוגה אושרת כהן (אושיוגה) העבירה תרגול יוגה ותנועה משחררת תחת כיפת השמיים, ומדריך הטאי צ'י אור גרינשטיין הזמין את תושבי רמת אפעל לתרגול טאי צ'י במרחב הציבורי. לקראת שעות הערב, מורה הדרך יוסי גיברלטר הרים את האווירה עם "ג'אם בשקיעה" על הר הארנבות. גיברלטר שילב כוחות עם אורטל רייזמן עצמה בסיור "מסחר מקומי" על האנשים שעושים את המקום בציר הרצל וביאליק, ורייזמן אף הובילה סיור משותף נוסף עם אורית פרייליך, מרצה בשנקר בתחום האופנה האחראית, תחת הכותרת המסקרנת "קיימות, אופנה והעיר הגדולה – עולם שלם מנגבה עד מרום נווה".

מסורת שנולדה כדי להישאר

עבור רייזמן, המפגש הזה בין הרקע המקצועי שלה לתשוקה של התושבים הוא לב העניין. "התואר השני שלי בתכנון ערים משקף את הידע המקצועי לגבי המרחב הציבורי ואיכות החיים שלנו", היא מסבירה. "יש הרבה מה לשפר ברמת גן, ויש גם המון מה לשמר. הסיורים שהובלו השנה הביאו לידי ביטוי בדיוק את שני האלמנטים האלו. זה פסטיבל שמפגיש בין קצוות, ולעיתים מייצר שילובים הרמוניים ויפים מאוד".

כאשר שואלים את רייזמן למה דווקא רמת גן, היא לא מהססת לרגע: "זו עיר גדולה במרכז, והיא פשוט ראויה לפסטיבל כזה. רמת גן התחדשה בצורה אינטנסיבית בשנים האחרונות והיא מכילה המון סוגיות מורכבות. הפסטיבל נותן במה למגוון דעות. אני מאמינה שהוא ירוץ פה עוד המון שנים, כי העיר הזאת נמצאת בתנופה של התפתחות וראוי שיתקיים בה שיח פורה".

המסר של רייזמן לתושבי רמת גן, שלקחו חלק, הקשיבו והובילו, מסכם את הכל: "הפסטיבל הוא מסורת של התושבים ומורשת לעיר. הנוכחות שלכם היא זו שמנציחה ומקיימת את המורשת הזו". אז בפעם הבאה שאתם יוצאים מהבית אל הרחוב הרמת-גני, תעיפו מבט סביב – אולי בסיור הבא, גם אתם תהיו השגרירים של השכונה שלכם.

הפוסט הצעד הבא של רמת גן: איך הפכו תושבי העיר ל"עיניים" של הרחוב? הופיע ראשון במקומון רמת גן

כעת, כשהמתיחות הביטחונית שוב בשיאה, הפער בתחושת הביטחון בין מי שיש לו ממ"ד בתוך הבית ובין מי שצריך לרוץ למקלט ציבורי או חדר מדרגות רעוע בבניין ישן, הוא עצום. הפחד הזה מוליד בימים אלו תופעה נדל"נית מקומית ומרתקת: נהירה של משפחות רמת-גניות החוצה מדירותיהן הישנות, היישר לזרועותיהם של יזמי הנדל"ן.

בירת ההתחדשות העירונית, אבל הטרקטור עוד לא הגיע

הפרדוקס הרמת-גני זועק לשמיים. מצד אחד, רמת גן היא ללא ספק אחת מספינות הדגל של ההתחדשות העירונית בישראל. על פי נתוני העירייה והרשות להתחדשות עירונית, למעלה מ-150 פרויקטים נמצאים כיום בשלבי תכנון וביצוע שונים, עם צפי להקמת כ-12,000 יחידות דיור חדשות. אולם, תהליכי התמ"א 38 והפינוי-בינוי הם ארוכים, בירוקרטיים ומתישים.

בזמן שאלפי משפחות בעיר עדיין מחכות שהדחפור יעלה על הבניין הישן שלהן ויבנה להן ממ"ד, המציאות הביטחונית דופקת בדלת. הנתונים הארציים ממחישים את גודל המצוקה: כ-3.2 מיליון אזרחים (33.6% מהאוכלוסייה) חיים כיום בישראל ללא מיגון תקני. תושבי רמת גן, שחיים בלב אזור המטרה, מסרבים להמשיך להמרות את גורלם ומחפשים פתרונות מיידיים.

גלגל הצלה לקבלנים?

כאן בדיוק נכנסים לתמונה יזמי הנדל"ן הפועלים בעיר. ההאטה החריפה בשוק הנדל"ן מאז תחילת 2025, הותירה חברות בנייה רבות עם מלאי עצום של דירות מוכנות. ברמה הארצית, ישנם כיום למעלה מ-80,000 דירות חדשות לא מכורות, כאשר ההערכות בשוק הן שכ-15% מהן הן דירות שכבר קיבלו טופס אכלוס (טופס 4). מי שיבצע עסקה על דירות אלו, יוכל לקבל מפתח באופן מיידי.

עבור משפחה ממרכז העיר שרועדת מפחד בכל אזעקה, דירת קבלן חדשה עם חדר ממ"ד אטום ומאובזר בשכונת הגפן, קריניצי או מתחם הבורסה – היא לא פחות מגלגל הצלה פסיכולוגי. הקבלנים מצידם מנצלים את השילוב של ההאטה בשוק יחד עם המלחמה, ומציעים תנאי מימון אטרקטיביים, דחיית תשלומים ואפילו סיוע במכירת הדירה הישנה, כדי למשוך את הקונים.

מומחי שמאות מציינים כי בתקופה של איום טילים מוחשי, שוויו של הממ"ד מעלה את מחיר הנכס בכ-10%-15% בהשוואה לדירה ללא ממ"ד. נראה כי עבור הרמת-גנים שחוו את "עם כלביא" על בשרם, הפרמיה הזו היא מחיר קטן לשלם תמורת לילות שקטים וידיעה שהילדים ישנים בבטחה. המרוץ לממ"ד ברמת גן בעיצומו, ונראה שמי שירוויח ממנו בסופו של דבר הם דווקא אלו שבנו מהר, ונשארו עם סחורה פנויה על המדף.

הפוסט צלקות "עם כלביא" והפחד האיראני: תושבי רמת גן בורחים מהבניינים הישנים לדירות עם ממ"ד – ומוכנים לשלם כל מחיר הופיע ראשון במקומון רמת גן

בירן, המשלב בין לימודי תואר תובעניים, עבודה במשרה מלאה ושירות מילואים פעיל, הקדיש את זמנו הפנוי להובלת תוכנית מנהיגות ייחודית לבני נוער דרך מיזם "זיכרון בסלון" בבתי ספר תיכוניים. עבור ליאור, לא מדובר רק בהתנדבות, אלא בשליחות אישית עמוקה השזורה בסיפורו המשפחתי. כמי שחלק ממשפחתו נספתה בשואה, הוא רואה בעיסוק בזיכרון אחריות אישית להבטיח שהקולות והסיפורים של העבר ימשיכו להדהד גם בקרב בני הנוער של היום, כדי למנוע מהם להישכח בעתיד.

לצד ההישג המקומי של בירן, הטקס הוקיר סטודנטים נוספים שהפגינו רוח התנדבותית מעוררת השראה בחזיתות שונות. בין הזוכים הייתה מעיין כהן, שפיתחה אפליקציית AI לזיהוי מצוקה נפשית בשיתוף התעשייה האווירית, ועומר תשובה, המלווה לוחמים נפגעי פוסט-טראומה בפעילות ימית בנמל יפו. זוכה נוסף הוא דני קליין, שבחר לצאת לשנת שירות בעוטף עזה כדי לשמר את זיכרון הנרצחים באירועי ה-7 באוקטובר דרך תיעוד חפציהם האישיים.

הבחירה בליאור בירן ובחבריו לפרס מדגישה את המודל הייחודי של הסטודנט הישראלי, היודע לשלב מצוינות אקדמית עם מחויבות חברתית עמוקה. עבור תושבי רמת גן, סיפורו של ליאור מהווה תזכורת לחשיבותה של המנהיגות החברתית ולכוחו של הפרט להשפיע על המרחב הציבורי והחינוכי, גם תוך כדי עמידה בעומסי החיים המודרניים.

הפוסט ליאור בירן מר"ג זכה בפרס מצטיין הדיקנית על תרומה מיוחדת לקהילה הופיע ראשון במקומון רמת גן

ראש העיר רמת גן, כרמל שאמה הכהן, חשף היום (שישי) בפוסט אישי ברשתות החברתיות כי עבר בשבוע האחרון ניתוח מורכב. לדבריו, הניתוח עבר בהצלחה, והוא שוחרר לביתו כשהוא צפוי לשוב לפעילות מלאה בתוך כשבועיים-שלושה.

שאמה הכהן סיפר כי כלל לא תכנן את הבדיקה שהובילה לאבחון ולניתוח, אלא עבר אותה "במקרה", ביוזמת אשתו ורד, שקבעה לו בדיקה שאפילו היא חשבה בתחילה ל"מיותרת". "היה לי מזל גדול ממש, השגחה פרטית", כתב. "מזל עוד יותר גדול היה לי שיש לנו בעיר את בית החולים שיבא".

בפוסט הודה ראש העיר למשפחתו, לחבריו, לצוות לשכתו ולצוות הרפואי במחלקה האורולוגית בבית החולים שיבא, בראשות פרופ' זהר דותן ואבי ברוך, סמנכ"ל בית החולים. הוא ציין במיוחד את ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, שליווה אותו מקרוב לאורך כל ימי האשפוז ועד שחרורו, ואף נכח לצידו בחדר ההכנה לפני הניתוח.

שאמה הכהן חלק רגע אנושי מההתעוררות לאחר הניתוח: "השאלה הראשונה ששאלתי את אשתי הייתה כמה פניות תושבים הצטברו לי בנייד". לדבריו, גם במהלך האשפוז השתדל לעקוב אחר ענייני העירייה ולענות ככל הניתן, "במיוחד כדי שפתיחת מערכת החינוך לא תיפגע".

בנוסף, הבטיח ראש העיר לטפל מיידית עם שובו לעבודה גם בפניות תושבים ותיקים שהוטרדו מהחזרת דמי החבר במועדוני הגמלאים: "אתם בידיים טובות".

לסיום רמז שאמה הכהן כי יפרסם בהמשך פוסט מפורט על השבוע שעבר עליו, על הלקחים ועל "מעשים טובים שחוזרים אליך".

מערכת "מקומונט רמת גן" מאחלת לראש העיר בריאות שלמה והחלמה מהירה.

הפוסט "מזל גדול והשגחה פרטית": כרמל שאמה הכהן חשף – "עברתי השבוע ניתוח משמעותי – השבוע הקשה בחיי" הופיע ראשון במקומון רמת גן

אמש (חמישי) בשעה 22:42, התקבלה קריאה במוקד ידידים אודות שני כלבים שננעלו ברכב בשגגה לעיני בעליהם, ברחוב פנחס רוטנברג ברמת גן.

חיים פרנקלין, מוקדן ידידים שענה לשיחה, לקח פרטים והזעיק מתנדבים לסייע. ורד דמארי – רכזת מתנדבות מרחב דן ואוראל חזן, מתנדב המרחב, נענו לקריאה והגיעו במהירות למקום. באמצעות הציוד הייעודי שברשותם חילצו המתנדבים את הכלבים בשלום ובזריזות, ללא גרימת נזק לרכב.

ורד מספרת: "מדובר בשני כלבים שבעליהם יצא לרגע מהרכב כשהמפתחות בפנים, וברגע שנסגרו הדלתות הופעלה נעילה אוטומטית. קיבלתי את הקריאה בזמן שסיימתי אירוע שינוע גלגל לפנצ'ריה, לא רחוק מהכתובת. בזריזות ניגשתי לסייע, ובתוך זמן קצר הגעתי וחילצתי את הכלבים בשלום. תחושה טובה לעזור לאחר בעת צרה, בפרט במצב בו האדם נמצא בחוסר אונים. בעל הכלבים הודה לי מאוד ושיבח את פעילות הארגון."

הפוסט דרמה ברמת גן: ננעלו ברכב וחולצו בזכות תושיית מתנדבי ידידים הופיע ראשון במקומון רמת גן

בית הספר שעתיד להיפתח באזור המרכז פונה לבעלי אזרחות ישראלית המחזיקים ברישיון B, ויעניק ללומדים בו אפשרות להצטרף למסלול לימודים כולל עד להוצאת רישיון הנהיגה הציבורית אשר מקנה גם רישיון לנהיגה על מונית.

"הזדמנות אמיתית לקריירה חדשה"

המסלול כולל לימודים עיוניים לצד שיעורים מעשיים, במסלול בוקר או ערב, המועברים על ידי מרצים מומחים ובעלי ניסיון בשטח. החברה תעניק מימון מלא ללימודים, ועם קבלת הרישיון – ליווי נהג חונך, תנאי שכר והעסקה מהגבוהים בענף, אפשרויות קידום, סביבת עבודה תומכת וקרבה לבית.

עם כניסת סופרבוס לאשכול החדש, תפעל החברה בשלושת המטרופולינים הגדולים בישראל: חיפה, ירושלים וגוש דן.

כיום מסיעה החברה כ-80 מיליון נוסעים בשנה בכ-270 קווי שירות ומחזיקה צי של כ-1,100 אוטובוסים עירוניים ובינעירוניים וביניהם כאלה המונעים בגז ובחשמל. עם הפעלת האשכול תמנה כ-2,000 עובדים.

כאמור, מעבר לקבלת רישיון לנהיגה ציבורית ורכישת ידע עיוני ומעשי, ללומדים בבית הספר מוקצה מקום עבודה מבטיח בסופרבוס, שלהסיון של כ-25 שנה בענף התחבורה הציבורית בישראל. במסגרת תנאי העסקה המובילים בענף, מציעה החברה שכר שעתי מהגבוהים בענף, קרן השתלמות,  בונוסים שונים והטבות לעובדים.

אורית תורג'מן, סמנכ"לית משאבי אנוש של סופרבוס: "אנחנו גאים להשיק את בית הספר לנהיגה החדש של סופרבוס – מהלך שמבטא את המחויבות שלנו לא רק להפעלת תחבורה ציבורית איכותית, אלא גם להשקעה בהון האנושי שמאחורי ההגה. הכשרת נהגים היא הבסיס לשירות מצוין, ובית הספר יאפשר לדור חדש של נהגים ונהגות להצטרף לענף עם כלים מקצועיים, ביטחון תעסוקתי ועתיד ברור."

‏צחי נווה, מנכ"ל סופרבוס: "הקמנו את בית הספר מתוך הבנה עמוקה של אתגרי השטח והצורך במעטפת אמיתית ללומדים, משלב ההרשמה ועד לקליטה בשטח. תכנית הלימודים שלנו מותאמת לאנשים שמתחילים דרך חדשה: הסבות מקצוע, שילוב בגיל מאוחר, חיילים משוחררים ונשים וגברים שמעוניינים בהכשרה עם משמעות. אנחנו מלווים כל תלמיד אישית, ודואגים שהוא יגיע מוכן ומקצועי ליום הראשון בעבודה".

הפוסט סופרבוס משיקה את "סופרסקול" – בית ספר לתחבורה ציבורית במרכז הארץ הופיע ראשון במקומון רמת גן

בתגובה מהירה למציאות הקשה שנכפתה על תושבי העיר, עמותת שניר יצאה ביוזמה מרגשת במיוחד: מאות ערכות פנאי חולקו השבוע לילדים מרמת גן שפונו מבתיהם בעקבות פגיעות ישירות של טילים ונאלצים להתגורר בינתיים בבתי מלון.

במעמד אישי ומרגש, הגיעו בכירי העמותה ומתנדביה למפגשים עם הילדים והוריהם, כשהם נושאים עימם למעלה מ־250 ערכות מפנקות, המותאמות לגילאי 3 ומעלה. כל ערכה כללה משחקים, חוברות יצירה, צבעים, עיתוני ילדים ואמצעי הפעלה נוספים – שנועדו להקל על התחושה הלא פשוטה של מעבר כפוי למלון, ולאפשר להורים רגעים של שקט.

ניר שמול, יו"ר עמותת שניר, הסביר: "כשילד מאבד את הבית, הוא לא מאבד רק קירות – הוא מאבד שגרה, ביטחון ותחושת יציבות. אנחנו לא יכולים להחזיר להם את הבית – אבל אנחנו כן יכולים להכניס קצת אור ושמחה לחדר שבו הם ישנים עכשיו. זו המחויבות שלנו כחברה – לא להשאיר אף ילד מאחור."

שירלי קרני, מנכ"לית העמותה, הוסיפה: "ההחלטה על חלוקת ערכות הפנאי נולדה מתוך מחשבה על הילדים עצמם – ועל הרצון לשמח. אין ילד שלא אוהב לקבל מתנה, ולכן הקפדנו שכל ערכה תהיה מותאמת אישית לגיל הילד. החיוך על פניהם – שווה הכול."

במהלך החלוקה הודתה קרני באופן אישי לרמי שיר, עורך עיתון הילדים המיתולוגי "אצבעוני", שתרם מאות גיליונות של העיתון לטובת הערכות: "זו תרומה שמוסיפה לא רק ערך חינוכי – אלא גם חיבוק מרחוק לכל ילד וילדה."

בעמותת שניר מבטיחים להמשיך לפעול גם בתקופה הקרובה ולספק מענה מהיר ומרגש ככל שיידרש. תושבי רמת גן – ובעיקר הילדים – הרוויחו.

הפוסט "לא משאירים אף ילד מאחור": עמותת שניר חילקה ערכות פנאי לילדים שפונו מבתיהם הופיע ראשון במקומון רמת גן

אם שמעתם על חלת מפתח ולא ידעתם במה מדובר – זה בדיוק הזמן להכיר. בשבת שאחרי חג הפסח, רבים בישראל ובעולם היהודי כולו אופים חלה מיוחדת בצורת מפתח – מנהג עתיק שמלווה תפילה חרישית לפתיחת שערי פרנסה וברכה לשנה החדשה.

מחפשים מתכון לחלת מפתח? לחצו כאן >> https://www.datili.co.il/?p=13727

מה זה בעצם חלת מפתח?

חלת מפתח היא חלה הנאפית בצורה המזכירה מפתח – בין אם בעיצוב של כל החלה, בין אם על ידי סימון מפתח בשומשום או בצק, ובין אם באמצעות מפתח פיזי שמוחבא בתוכה במהלך האפייה (ובמקרים מסוימים – אפילו מפתח מארון הקודש).

את החלה אוכלים בליל שבת שלאחר הפסח, המכונה גם "שבת מברכין" של חודש אייר. זהו מנהג שמכיל לא רק מסורת אלא גם סמליות עמוקה: אחרי שבעה ימים של מצות, כשנפתחים שערי החמץ מחדש – מבקשים גם שייפתחו שערי השפע והפרנסה.

מה מקור המנהג?

למרות שמקורו של המנהג לא מופיע בגמרא או בדברי הפוסקים, הוא מוזכר בכמה מספרי החסידות והמנהגים – למשל בספר אוהב ישראל לרבי מאפטא, ובדברי החסידים רבי פנחס מקוריץ והמגיד מקוז'ניץ.

בין ההסברים שניתנו:

• בימים אלה, שבין פסח לפסח שני, שערי שמיים פתוחים.

• בתקופה זו פסק ירידת המן במדבר – ומאז עם ישראל נדרש לטרוח ולהביא פרנסתו בעצמו.

• זו תקופה בה מתחילה ספירת העומר, המסמלת מעבר בין "שערי בינה" – ובכל שער יש מפתח.

• על פי הקבלה, שבוע זה קשור לספירת הגבורה – אך כשהיא מנוקדת כ"פתח", היא הופכת לערוץ לשפע.

איך מכינים חלת מפתח?

אין הלכה מחייבת, וכל אחד לפי מסורתו:

• יש שנועצים מפתח פיזי בתוך החלה.

• יש שמעצבים את כל החלה בצורת מפתח.

• ויש שמפזרים מעליה שומשום בצורת מפתח. העיקר הוא הכוונה והאמונה.

ומילה לסיום:

גם אם אין מקור הלכתי מחייב, מנהגי ישראל נובעים מהלב. ובימים שבהם כולנו כמהים לשערים פתוחים – ברוח, בפרנסה, בבריאות ובישועה – אולי דווקא חלת מפתח קטנה, שנאפתה באהבה ובתפילה, יכולה להיות הדרך שלנו לומר: אנחנו מאמינים.

שנזכה כולנו לפתיחת שערים של טוב וברכה. אמן.

הפוסט פותחים שערי פרנסה: מהי חלת מפתח ולמה אופים אותה דווקא עכשיו? הופיע ראשון במקומון רמת גן

על פי טענות התלמידים כלפי הנהלת בית הספר ומינהל החינוך בעיריית רמת גן, דברים שהגיעו גם אל מערכת "מקומונט רמת גן", ההחלטה שהתקבלה בעירייה הובילה ללחץ על הנהלת בית הספר לצמצם משמעותית את שעות הלימוד במגמת התיאטרון. המשמעות המיידית: פגיעה קשה בתלמידי י"א, שכבר החלו את הכנתם לבגרות בת 10 יחידות לימוד – תוכנית שנעשתה אשתקד בשיתוף פעולה עם משרד החינוך.

"מגמת התיאטרון פועלת כבר קרוב ל-40 שנה ונחשבת לאחת מהמובילות בארץ", כתבו התלמידים במכתב שמנסה למנוע את רוע הגזירה. "למדו בה מאות תלמידים, והיא הייתה הראשונה בארץ ליישם פיילוט של 10 יחידות בתיאטרון – כולל בימוי, כתיבה, עיצוב והעמקה במדעי הרוח והאמנויות. כעת אנחנו נדרשים לוותר על הכל. תלמידות שעבדו שנתיים – לא ייגשו לבגרות, ושני מורים יפוטרו כתוצאה מהקיצוץ."

עוד טוענים התלמידים, כי עיריית רמת גן קובעת מגבלות לפיהן מגמה מתחת ל־25 תלמידים אינה צריכה להתקיים – אך בפועל, לדבריהם, מגמות רבות בעיר פועלות עם מספרים נמוכים יותר ולא עומדות באותו קריטריון. "זו פגיעה ישירה במדעי הרוח והאמנויות, שדווקא צריכים לקבל חיזוק, לא החלשה", כתבו.

כחלק מהמאבק, פתחו תלמידי המגמה עצומה באתר "עצומה", הקוראת לעירייה ולציבור להפסיק את הקיצוץ המתוכנן ולהציל את המגמה. בתוך פחות מיממה מהעלאתה, נאספו כבר קרוב ל־250 חתימות.

נכון לעכשיו, בעירייה לא פרסמו תגובה רשמית. אנו נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות.

הפוסט תלמידי מגמת התיאטרון ב"אהל-שם" נגד הכוונה לקצץ במגמה: "הבגרות שלנו בסכנה" הופיע ראשון במקומון רמת גן

ביום ראשון השבוע התקיים בפארק הלאומי ברמת גן אירוע מיוחד ומרגש לציון שבוע המודעות למחלת האפילפסיה, בהשתתפות משפחות עם ילדים המתמודדים עם המחלה. את האירוע יזמו שוטרי נקודת הבורסה רמת גן, הפועלת תחת משטרת בני ברק-רמת גן במרחב דן, כחלק מחיזוק הקשר בין המשטרה לקהילה.

האירוע נערך בשיתוף עיריית רמת גן, הנהלת הפארק הלאומי, בית החולים איכילוב, עמותת "איל", שירותי הכבאות וההצלה, ומד״א. במהלכו נהנו הילדים והמשפחות מתצוגות תכלית של יחידות המשטרה השונות – שוטרי סיור ותנועה, מערך הזיהוי הפלילי, יחידות הכלבנים והפרשים, חבלנים ותזמורת המשטרה – אשר חשפו בפני המשתתפים את פעילותם, הציוד המיוחד והיכולות המקצועיות של משטרת ישראל.

האירוע התקיים בהובלת מפקד נקודת הבורסה, רפ"ק יצחק בורכוב, והשוטר הקהילתי של צפון רמת גן, רס"ב זאב שוורץ. רפ"ק בורכוב, אב לילד החולה באפילפסיה, סיפר כי מאז שבנו אובחן לפני כארבע שנים, החליט להוביל את היוזמה כחלק ממאמץ אישי ומקצועי להגברת המודעות למחלה בציבור הרחב.

לדבריו, "המטרה של האירוע היא כפולה – גם להעלות את המודעות למחלת האפילפסיה ולמגבלות שנלוות לה, וגם לשמח את הילדים, להעניק להם תחושת גאווה ותקווה. משטרת ישראל שייכת לכולם, והאירוע הזה הוא דוגמה לחיבור עמוק וחשוב בין המשטרה לבין הקהילה".

האירוע זכה להיענות רבה והותיר רושם חזק בקרב המשתתפים – ילדים, הורים וכוחות הביטחון כאחד.

הפוסט מה עשו שוטרי תחנת רמת גן שריגש כל כך את המבלים בפארק הלאומי? הופיע ראשון במקומון רמת גן