חשבתם פעם מה מסתתר מאחורי הפינה הקבועה שבה אתם חולפים בכל בוקר בדרך לעבודה? פסטיבל "הליכות ג'יין" הגיע לרמת גן והוציא מאות תושבים מהמסכים אל המדרכות. עם סיורים מודרכים בהובלת האנשים שחיים את השטח, הפרויקט הזה מבקש להזכיר לכולנו: השינוי הגדול נמצא ברגליים שלנו.

רמת גן, העיר שחוותה בשנים האחרונות התחדשות עירונית אינטנסיבית ושינויים דרמטיים בקו הרקיע שלה, מוצאת לעצמה בשנה האחרונה אפיק חדש ומרגש לחיזוק הקהילה. פסטיבל "הליכות ג'יין" – אירוע בינלאומי שנחגג במקביל בערים הגדולות והנחשבות ביותר בעולם – נחגג לראשונה ברמת גן, והפך את המרחב הציבורי של העיר לזירה תוססת של שיח, גילויים והיכרות מחודשת.

מאחורי היוזמה המקומית עומדת אורטל רייזמן, מתכננת ערים ותושבת העיר מזה 35 שנה. עבורה, הפסטיבל הוא לא רק "עוד אירוע בלוח השנה", אלא שליחות מקצועית ואישית כאחד.

"הזיקה שלי לפסטיבל הליכות ג'יין מגיעה מתוך ההבנה שהמרחב הציבורי – בין אם זה הדשא ליד הבית, הכיכר העירונית או הספרייה – הוא המקום שבו הקהילה פועלת, נפגשת ומדברת", מסבירה רייזמן. "גם כשהשיח הוא לא מילולי, אלא שיח של מחוות, הוא מייצר נורמות חדשות. לכולנו יש את המסלולים הקבועים שלנו ביומיום, אבל חשוב לשים דגש על המקומות החשובים בעיר, ועל אחת כמה וכמה על אלה שפחות נראים לעין, לתת להם ביטוי שישקף את הקהילה ואת ההרגלים של התושבים".

מה זה בכלל הליכות ג'יין?

הפסטיבל, שנחגג בכל העולם בחודש מאי – חודש הולדתה של הפעילה העירונית האגדית ג'יין ג'ייקובס – מבוסס על רעיון פשוט ומבריק: התושבים הם ה"עיניים" של העיר. ג'ייקובס האמינה שמי שחי ברחוב ומכיר כל סדק במדרכה, הוא זה שיודע הכי טוב מה השכונה שלו צריכה.

"נחשפתי לרעיון לראשונה במהלך לימודי התואר הראשון במכללה האקדמית תל אביב-יפו, ומשם זה פשוט קרה", מספרת רייזמן בחיוך. "זה פסטיבל שהוא תושבים למען תושבים. הכל התנדבותי, וזה כל הקסם שבו. לעשות דברים למען הקהילה שלך, ליצור תוכן בעצמך – זו הדרך הכי מכובדת, נעימה ויעילה להגיע לערכים משותפים כמו ליברליות, קיימות וחוסן קהילתי".

הפסיפס האנושי של רמת גן: תושבים מובילים שינוי

הקסם האמיתי של הפסטיבל השנה התבטא במגוון העצום של הסיורים והפעילויות, שכולם הובלו בהתנדבות מלאה על ידי אנשי מקצוע, אמנים ותושבים מקומיים שלקחו את המיקרופון והובילו את השכנים שלהם למסעות מרתקים ברחבי העיר.

בגזרת האמנות וההבעה האורבנית, סטודנטית לאמנות רב-תחומית בשנקר, אור אלמוג, לקחה את המשתתפים לסיור "צילום עירוני" דרך עדשת המצלמה. באותה נשימה, האמנית ובעלת הסטודיו מקריניצי 53, לינה אוקס, הציגה זווית ייחודית בסיור "רמת גן – מהמקרי למקומי", בעוד לבי כהן, בוגרת שנקר ומורת דרך, הזמינה את התושבים לחוויית "שִׁיטוּתֶדֶר" מסקרנת.

מי שחיפש חיבור לפינות הירוקות של העיר מצא אותו בפארק הלאומי האיקוני. לימור שלו הובילה את הסיור המשעשע והמרתק "איך פארק נולד? כמו תינוק!", שהציג את הפארק הלאומי כפי שלא הכרנו, בעוד התושבת דורית קליגר העמיקה בסיור "הפארק הלאומי מעשה ניסים". הריאות הירוקות של העיר קיבלו גם זווית היסטורית מרתקת, כאשר האדריכלית רות מעוז לקחה את המטיילים אל מאחורי הקלעים של שיקום גן אברהם ההיסטורי.

השכונות הוותיקות זכו לבמה משלהן; בנחלת גנים התקיימו שני סיורים מרתקים – המוזיקאי ואיש הקהילה חן מוצפי שילב צלילים בסיור "נחלת גנים – סיפורים עם מנגינה אחרת", ואיציק קורן הציג את "סיפורים, ניגודים וגנים בנחלת גנים". בשכונת קריית בורוכוב, האדריכליות ותושבות המקום קטיא גנות לרמן והגר מלמד שיתפו בסיפורה של השכונה מנקודת מבט מקצועית ואישית כאחד.

ההיסטוריה והעתיד הנדל"ני של העיר נפגשו גם הם: החוקר ולוחם המורשת גדעון מטשניק העביר סיור עוצמתי על "רמת גן כמרכז גבורה לאומי", ומנגד, מתכנן הערים מוראל וויסטל הוביל סיור אקטואלי בשם "בין עבר ועתיד: רמת עמידר בשינוי". אל הזווית התכנונית הצטרף גם עו"ד רועי ברזילי, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בסיור המיוחד "הרוא"ה את הנולד". את הפן הכלכלי-אורבני השלימה סבטה בניס, בסיור "מאורבניזציה ותעשייה למרכז הסחר העולמי" באזור הבורסה, בעוד אתי אריאלי ואבי נעים החזירו את המשתתפים לקהילה בסיור הנוסטלגי "מפרופס עד לזרוס – זיכרונות, קהילה ונתינה ללא גבולות".

אבל הפסטיבל לא עצר רק בהליכה. המרחב הציבורי הפך גם למרחב של גוף ונפש. המורה המוסמכת ליוגה אושרת כהן (אושיוגה) העבירה תרגול יוגה ותנועה משחררת תחת כיפת השמיים, ומדריך הטאי צ'י אור גרינשטיין הזמין את תושבי רמת אפעל לתרגול טאי צ'י במרחב הציבורי. לקראת שעות הערב, מורה הדרך יוסי גיברלטר הרים את האווירה עם "ג'אם בשקיעה" על הר הארנבות. גיברלטר שילב כוחות עם אורטל רייזמן עצמה בסיור "מסחר מקומי" על האנשים שעושים את המקום בציר הרצל וביאליק, ורייזמן אף הובילה סיור משותף נוסף עם אורית פרייליך, מרצה בשנקר בתחום האופנה האחראית, תחת הכותרת המסקרנת "קיימות, אופנה והעיר הגדולה – עולם שלם מנגבה עד מרום נווה".

מסורת שנולדה כדי להישאר

עבור רייזמן, המפגש הזה בין הרקע המקצועי שלה לתשוקה של התושבים הוא לב העניין. "התואר השני שלי בתכנון ערים משקף את הידע המקצועי לגבי המרחב הציבורי ואיכות החיים שלנו", היא מסבירה. "יש הרבה מה לשפר ברמת גן, ויש גם המון מה לשמר. הסיורים שהובלו השנה הביאו לידי ביטוי בדיוק את שני האלמנטים האלו. זה פסטיבל שמפגיש בין קצוות, ולעיתים מייצר שילובים הרמוניים ויפים מאוד".

כאשר שואלים את רייזמן למה דווקא רמת גן, היא לא מהססת לרגע: "זו עיר גדולה במרכז, והיא פשוט ראויה לפסטיבל כזה. רמת גן התחדשה בצורה אינטנסיבית בשנים האחרונות והיא מכילה המון סוגיות מורכבות. הפסטיבל נותן במה למגוון דעות. אני מאמינה שהוא ירוץ פה עוד המון שנים, כי העיר הזאת נמצאת בתנופה של התפתחות וראוי שיתקיים בה שיח פורה".

המסר של רייזמן לתושבי רמת גן, שלקחו חלק, הקשיבו והובילו, מסכם את הכל: "הפסטיבל הוא מסורת של התושבים ומורשת לעיר. הנוכחות שלכם היא זו שמנציחה ומקיימת את המורשת הזו". אז בפעם הבאה שאתם יוצאים מהבית אל הרחוב הרמת-גני, תעיפו מבט סביב – אולי בסיור הבא, גם אתם תהיו השגרירים של השכונה שלכם.

הפוסט הצעד הבא של רמת גן: איך הפכו תושבי העיר ל"עיניים" של הרחוב? הופיע ראשון במקומון רמת גן

על רקע מגמה זו , 'עמותת קהילת שבט הנובה' ממשיכה להרחיב ולבסס את פעילותה הספורטיבית למען שורדות ושורדי הקהילה ובני המשפחות השכולות, עם מערך ענפי ספורט מגוון הכולל כדורגל, כדורסל, טניס ופינג פונג, אשר זוכים להצלחה ולהיענות רחבה. לאור ההצלחה והביקוש הגובר לפעילות ספורטיבית קהילתית, הקימה העמותה לאחרונה פיילוט לענף הפאדל, אשר כבר מהמפגשים הראשונים עורר עניין והשתתפות גבוהה מהצפוי.

פאדל הוא ענף ספורט מחבטים חדשני ודינמי, המשלב בין טניס לסקווש והוא משוחק בזוגות על מגרש. בזכות הנגישות הגבוהה והאופי החברתי, הפך הפאדל בשנים האחרונות לאחד מענפי הספורט הצומחים בעולם והוא צובר תאוצה גם בישראל.

האימונים מתקיימים במתחם Padelir – פאדל ישראל רמת גן בפארק הלאומי, מגרשים חדשים שהוקמו על ידי עיריית רמת גן בהשקעה של כ־5 מיליון שקלים. שיתוף הפעולה עם העירייה מאפשר תנאים מיטביים לפעילות, לצד ליווי מקצועי ותמיכה, בליווי צוות המאמנים המקצועי: רועי שפיר, מנהל המתחם והמאמן ואת ליאור שורצברג. בשלב זה מתקיימת הפעילות על ארבעה מגרשים, עם צפי להתרחבות בתקופה הקרובה.

כיום, משתתפים בפעילות כ-20 שחקנים קבועים והמעגל ממשיך להתרחב משבוע לשבוע. לצד חברי קהילת שבט הנובה הפעילים, הפעילות מושכת גם משתתפים חדשים שמוצאים דרך הספורט מרחב לחיבור, חיזוק ושייכות.

דבריו ריף פרץ, מנכ"ל עמותת קהילת שבט הנובה: "אנחנו פועלים לייצר עבור השורדות והשורדים ובני המשפחות השכולות מרחבים מחזקים, המאפשרים חזרה לשגרה לצד חיזוק הקהילה. הרחבת מחלקת הספורט והוספת ענף הפאדל מבטאות את הכוח המרפא של פעילות גופנית ושל עשייה משותפת. אנו מודים לעיריית רמת גן ולראש העיר על שיתוף הפעולה, ונמשיך לפתח יוזמות נוספות בארץ ובעולם כחלק מהמחויבות שלנו לקהילה."

ראש העיר רמת גן, כרמל שאמה הכהןאמר : "בימים היסטוריים אלה, בעיצומו של מבצע 'שאגת הארי', האחריות שלנו כחברה אינה מסתכמת רק בעמידה האיתנה מול האתגרים, אלא גם ביכולת שלנו לראות, לחבק וללוות את מי שנושאים את הכאב בתוכם. שורדות ושורדי קהילת הנובה ובני המשפחות השכולות הם חלק בלתי נפרד מהלב של כולנו, והמחויבות שלנו אליהם עמוקה ומתמשכת. ספורט מהווה מרכיב משמעותי בריפוי הנפש, הפאדל נותן מרחב נשימה ופלטפורמה טובה ליצירת קשרים חברתיים רגשיים דרך ספורט. רמת גן תמשיך לעמוד לצד הקהילה, לחזק, להקשיב ולבנות יחד את הדרך קדימה."

פרויקט הפדאל מנוהל על ידי פז עמר, מנהל תחום הספורט בעמותת שבט הנובה, יחד עם עילי אדרי מנהל קבוצת הפאדל ובשיתוף צוות מאמנים מקצועיים המלווים את הפעילות.

הפוסט ברמת גן: קהילת הנובה עולה על מגרשי הפאדל הופיע ראשון במקומון רמת גן

הבשורה המרכזית עבור עובדי העירייה היא שינוי שיטת החישוב של הגמולים. אם עד היום עובדים רבים שהשקיעו בלימודים ובהשתלמויות לא ראו את התוספת בבנק בגלל מנגנון "השלמה לשכר מינימום", הרי שההסכם הנוכחי קובע כי התוספות יינתנו מעל לשכר היסוד. משמעות הדבר היא תוספת "נקייה" לנטו, שאינה נבלעת בחישובי השכר המסובכים.

במסגרת המודל החדש, העובדים יוכלו לטפס לאורך השנים בחמש דרגות מקצועיות. כל דרגה תזכה את העובד בתוספת של 300 שקלים בחודש, כאשר הקורסים הנדרשים הותאמו לעולם העבודה המודרני וכוללים נושאים כמו חדשנות טכנולוגית, כלים דיגיטליים ובינה מלאכותית.

בנוסף לדרגות המקצועיות, ההסכם מעדכן ומגדיל את "תוספת המעוף". עובדים בדרגים השונים יזכו לתוספת חודשית קבועה שתנוע בין 300 שקלים ל-2,050 שקלים, בהתאם לדרגתם המנהלית.

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הסביר כי מדובר בשינוי עומק שנועד לחזק את העובדים המקצועיים ברשויות המקומיות: "זהו מודל מתקדם שמעודד הכשרות איכותיות ומייצר תוספות שכר אמיתיות". חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, הוסיף כי ההסכם מחזק את ההון האנושי המהווה את עמוד השדרה של השירות לתושב.

הפוסט בשורה לעובדי עיריית רמת גן: הסכם שכר חדש יגדיל את הנטו בסוף החודש הופיע ראשון במקומון רמת גן

מקום ראשון, ובפער

בזמן שבישראל הממוצע הארצי של גיל כלי הרכב הולך ומטפס – ועומד כיום על 7.7 שנים (עלייה דרמטית של 17% בעשור האחרון) – ברמת גן המצב שונה לחלוטין. הגיל הממוצע של רכב פרטי בעיר עומד על 5.5 שנים בלבד.

הנתון הזה מציב את רמת גן בראש טבלת הערים, כשהיא עוקפת בסיבוב לא רק את הממוצע הארצי, אלא גם ערים מבוססות אחרות בגוש דן, כולל השכנה הגדולה מעבר לאיילון:

העשירייה הפותחת – היכן נוהגים ברכבים הצעירים ביותר?

1. רמת גן (5.5 שנים)

2. חולון (6.0 שנים)

3. ראשון לציון (6.1 שנים)

4. תל אביב-יפו (6.6 שנים)

5. מודיעין-מכבים-רעות (6.7 שנים)

מהצד השני של הטבלה, המצב מדאיג בהרבה: במודיעין עילית (10.4 שנים), בקלנסוואה (10.3) ובירושלים (10.0), תושבים נוהגים ברכבים מיושנים מאוד, שחסרים לרוב את מערכות הבטיחות המתקדמות שהפכו כיום לסטנדרט.

עניין של חיים ומוות, ולא רק סמל סטטוס

העובדה שברמת גן נוסעים רכבים חדישים היא לא רק עניין של סמל סטטוס או נוחות עם Apple CarPlay ומושבי עור; מדובר בנתון מציל חיים.

רכבים מודרניים שעלו לכביש ב-5-6 השנים האחרונות מצוידים במערכות בטיחות אקטיביות כמו בלימה אוטונומית בחירום, תיקון סטייה מנתיב והתרעות שטח מת. המערכות הללו מפחיתות בעשרות אחוזים את הסיכוי למעורבות בתאונת דרכים, ואת חומרת הפגיעה במידה ותאונה כזו מתרחשת.

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מדגיש את חומרת המצב הארצי: "כלי רכב ישן מסכן את הנוסעים בו. במקרה של תאונה כלי הרכב חייב להיות במיטבו ולהגן על הנוסעים. בעת תאונה מופעלים כוחות גדולים על הרכב, ורכב ישן נעדר מערכות בטיחות מתקדמות, כשהמערכות הקיימות עלולות להיות תקולות בשל בלאי".

קוראים לממשלה להתעורר

אז נכון, תושבי רמת גן יכולים לטפוח לעצמם על השכם, אבל העיר שלנו אינה בועה. תושבי העיר שנוסעים בכבישים הבין-עירוניים חולקים את האספלט עם אותם רכבים מיושנים ומסוכנים המגיעים מערים אחרות.

כדי להתמודד עם התופעה ברמה הארצית, ב"אור ירוק" קוראים למשרדי התחבורה והגנת הסביבה להחזיר בדחיפות את "תכנית הגריטה". התכנית (שפעלה בעבר בהצלחה רבה והופסקה מחוסר תקציב) אפשרה לבעלי רכבים בני 20 שנה ויותר למסור אותם לפירוק תמורת כ-3,000 שקלים. הצעד הזה עודד נהגים להוריד מהכביש כלי רכב מזהמים וחסרי כל אמצעי בטיחות, ולשדרג לרכבים מודרניים יותר.

עד שזה יקרה, לפחות כשאתם חוצים את צומת הרואה או משייטים בפארק הלאומי, אתם יכולים להיות רגועים שהשכנים שלכם נוהגים בסטנדרט הבטיחותי הגבוה בישראל.

הפוסט משאירים עשן לתל אביב: רמת גן היא רשמית בירת הרכבים החדשים של ישראל הופיע ראשון במקומון רמת גן

הפיגוע התרחש בתאריך 12.3, סמוך לשעה 15:00. למוקד המשטרה התקבל דיווח על דקירת גבר ברחוב ביאליק. על פי ממצאי החקירה, שהוטלה על היחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז ת"א, המחבל עקב אחרי הקורבן בעת שעשה את דרכו אל מבנה המועצה הדתית ברמת גן. עם הגעתו למקום, המחבל התנפל עליו, דקר אותו באכזריות בסכין ונמלט מהזירה. הקורבן פונה למרכז הרפואי איכילוב כשהוא במצב קשה מאוד.

מיד עם קבלת הדיווח הראשוני, הוזנקו למקום כוחות גדולים של משטרה, בהם לוחמי יס"מ ומשמר הגבול, אשר פתחו בסריקות נרחבות באזור. המענה המהיר של הכוחות בשטח הוכיח את עצמו כאשר זמן קצר לאחר מכן, שוטרי יחידת האופנועים של תחנת בני ברק-רמת גן הצליחו לאתר ולעצור את החשוד במרחק של מספר רחובות מזירת הפיגוע. במהלך הסריקות באזור נתפסה גם הסכין ששימשה לביצוע הפיגוע.

כעת, בתום חקירה מאומצת המשותפת למשטרה ולשב"כ, שכללה איסוף ממצאים רבים וגיבוש תשתית ראייתית מוצקה, צפויה הפרקליטות להגיש היום את כתב האישום החמור נגד המחבל, בגין ניסיון רצח של אזרח תמים על רקע לאומני.

הפוסט פוענח פיגוע הדקירה ברמת גן: כתב אישום בגין ניסיון רצח יוגש נגד המחבל הופיע ראשון במקומון רמת גן

על פי ההערכות הראשוניות של כוחות ההצלה בשטח, בני הזוג שהו מחוץ למרחב המוגן (הממ"ד) בעת רגע הפגיעה. עוצמת הפיצוץ בקומה העליונה הייתה קטלנית, וצוותי הרפואה של מד"א ואיחוד הצלה שנזעקו למקום נאלצו, למרבה הצער, לקבוע את מותם.

פרמדיק מד"א ענבר גרין וחובש מד"א נפתלי הלברשטט שהגיעו לזירה ברמת גן, סיפרו: "ראינו עשן שעולה מבניין עם הרס רב, שברי זכוכיות, מבין ההריסות ראינו 2 נפגעים מחוסרי הכרה, ללא דופק וללא נשימה עם פציעות קשות בגופם. ביצענו בדיקות רפואיות אך הם היו ללא סימני חיים ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותם במקום. יחד עם צוותי מד"א נוספים, אנחנו ממשיכים לסרוק אחר פצועים נוספים וערוכים להעניק טיפול רפואי נוסף במידת הצורך."

כוחות גדולים של משטרה, פיקוד העורף, לוחמי אש וצוותי עיריית רמת גן נמצאים ברגעים אלו בזירה. הצוותים מבצעים סריקות קפדניות במבנה לאיתור לכודים או נפגעים נוספים, פועלים לניתוק תשתיות גז וחשמל למניעת דליקות, ומאבטחים את המקום מחשש לקריסות משניות של שברי בטון. הרחובות הסמוכים לזירת הנפילה נחסמו לתנועה, והמשטרה קוראת לסקרנים שלא להתקרב לאזור כדי לאפשר לכוחות הביטחון וההצלה גישה חופשית ובטוחה.

בפיקוד העורף שבים ומדגישים, במיוחד נוכח האסון הנוכחי ואופי המטחים, את חשיבות ההקפדה על ההנחיות מצילות החיים: עם הישמע אזעקה או קול נפץ, חובה להיכנס מיד למרחב המוגן (ממ"ד, מקלט או חדר מדרגות פנימי), לסגור היטב חלונות ודלתות, ולשהות בו למשך 10 דקות לפחות. שהייה מחוץ למרחב המוגן – קל וחומר בקומות עליונות – מסכנת חיים באופן מיידי כתוצאה מהדף ורסיסים.

אנו ב"מקומונט רמת גן" נמשיך לעקוב ולעדכן עם פרטים נוספים ככל שיתקבלו ויותרו לפרסום.

הפוסט בני זוג נהרגו מפגיעת טיל בקומה האחרונה של בניין מגורים ברמת גן הופיע ראשון במקומון רמת גן

במהלך הסיור ברחובות, פגש נחמן שי גם את יעקב עמידרור, אשר שירת בתקופת מלחמת המפרץ כקצין באגף המודיעין בצה"ל ועסק בפרויקט טכנולוגי רלוונטי. השניים נאלצו לקטוע את הראיון ולרדת למקלט, מה שהדגיש את העובדה כי למרות חלוף העשורים והשיפור המשמעותי במערכות ההגנה של ישראל, תחושת אי-הוודאות והצורך במרחב מוגן נותרו חלק בלתי נפרד מהחיים כאן.

השיחות עם התושבים ברמת גן העלו זיכרונות רבים על ה"חדר האטום" המפורסם: איטום החלונות בניילונים, השימוש בסמרטוטים רטובים ובסרטי הדבקה, וגם מזרקי האטרופין המפורסמים שחולקו לציבור כמענה אפשרי לנשק לא-קונבנציונלי. בכתבה הובאו עדויות של תושבים שסיפרו כיצד הם חוזרים לאותם מקלטים ששימשו אותם ב-1991, לעיתים אפילו באותם בניינים שנפגעו אז.

יחד עם זאת, לצד הזיכרונות האישיים והנוסטלגיה הכואבת, עלה גם זיכרון העבר הקשה: רמת גן אינה שוכחת את הנפגעים בנפש באותה תקופה, בהם איתן גרונלנד ז"ל, שנהרג במלחמת המפרץ, וכן את אנג'ל ואהרון מזרחי ז"ל שנהרגו מנפילת טיל בעיר בזמן מבצע עם כלביא. השמות הללו מהווים תזכורת מתמדת למחיר הכבד שגבתה המערכה ההיא, ומציבים בפרספקטיבה את השינויים הטכנולוגיים שחלו מאז.

כיום, מערכות ההגנה האווירית הישראליות מתקדמות לאין שיעור לעומת טילי הפטריוט של אז, אך התחושות של תושבי רמת גן מול המציאות הנוכחית מדגישות כי המעבר בין תקופות, מאירועי 1991 ועד היום, אינו רק שינוי של טכנולוגיה או אויב, אלא עדות לחוסן הנדרש מתושבי העיר שמוצאים עצמם שוב, בחלוף השנים, עומדים בחזית מול איומי הטילים.

הפוסט 35 שנה אחרי: ברמת גן נזכרים במלחמת המפרץ – וההיסטוריה שחוזרת הופיע ראשון במקומון רמת גן

כעת, כשהמתיחות הביטחונית שוב בשיאה, הפער בתחושת הביטחון בין מי שיש לו ממ"ד בתוך הבית ובין מי שצריך לרוץ למקלט ציבורי או חדר מדרגות רעוע בבניין ישן, הוא עצום. הפחד הזה מוליד בימים אלו תופעה נדל"נית מקומית ומרתקת: נהירה של משפחות רמת-גניות החוצה מדירותיהן הישנות, היישר לזרועותיהם של יזמי הנדל"ן.

בירת ההתחדשות העירונית, אבל הטרקטור עוד לא הגיע

הפרדוקס הרמת-גני זועק לשמיים. מצד אחד, רמת גן היא ללא ספק אחת מספינות הדגל של ההתחדשות העירונית בישראל. על פי נתוני העירייה והרשות להתחדשות עירונית, למעלה מ-150 פרויקטים נמצאים כיום בשלבי תכנון וביצוע שונים, עם צפי להקמת כ-12,000 יחידות דיור חדשות. אולם, תהליכי התמ"א 38 והפינוי-בינוי הם ארוכים, בירוקרטיים ומתישים.

בזמן שאלפי משפחות בעיר עדיין מחכות שהדחפור יעלה על הבניין הישן שלהן ויבנה להן ממ"ד, המציאות הביטחונית דופקת בדלת. הנתונים הארציים ממחישים את גודל המצוקה: כ-3.2 מיליון אזרחים (33.6% מהאוכלוסייה) חיים כיום בישראל ללא מיגון תקני. תושבי רמת גן, שחיים בלב אזור המטרה, מסרבים להמשיך להמרות את גורלם ומחפשים פתרונות מיידיים.

גלגל הצלה לקבלנים?

כאן בדיוק נכנסים לתמונה יזמי הנדל"ן הפועלים בעיר. ההאטה החריפה בשוק הנדל"ן מאז תחילת 2025, הותירה חברות בנייה רבות עם מלאי עצום של דירות מוכנות. ברמה הארצית, ישנם כיום למעלה מ-80,000 דירות חדשות לא מכורות, כאשר ההערכות בשוק הן שכ-15% מהן הן דירות שכבר קיבלו טופס אכלוס (טופס 4). מי שיבצע עסקה על דירות אלו, יוכל לקבל מפתח באופן מיידי.

עבור משפחה ממרכז העיר שרועדת מפחד בכל אזעקה, דירת קבלן חדשה עם חדר ממ"ד אטום ומאובזר בשכונת הגפן, קריניצי או מתחם הבורסה – היא לא פחות מגלגל הצלה פסיכולוגי. הקבלנים מצידם מנצלים את השילוב של ההאטה בשוק יחד עם המלחמה, ומציעים תנאי מימון אטרקטיביים, דחיית תשלומים ואפילו סיוע במכירת הדירה הישנה, כדי למשוך את הקונים.

מומחי שמאות מציינים כי בתקופה של איום טילים מוחשי, שוויו של הממ"ד מעלה את מחיר הנכס בכ-10%-15% בהשוואה לדירה ללא ממ"ד. נראה כי עבור הרמת-גנים שחוו את "עם כלביא" על בשרם, הפרמיה הזו היא מחיר קטן לשלם תמורת לילות שקטים וידיעה שהילדים ישנים בבטחה. המרוץ לממ"ד ברמת גן בעיצומו, ונראה שמי שירוויח ממנו בסופו של דבר הם דווקא אלו שבנו מהר, ונשארו עם סחורה פנויה על המדף.

הפוסט צלקות "עם כלביא" והפחד האיראני: תושבי רמת גן בורחים מהבניינים הישנים לדירות עם ממ"ד – ומוכנים לשלם כל מחיר הופיע ראשון במקומון רמת גן

לפני כשנה הוקם בתחנת מד"א רמת גן בית כנסת ובו מתקיימים תפילות ושיעורי תורה. בנוסף, לימוד הדף היומי בהובלת מתנדבי מד"א, וכן שיעורי תורה נוספים במהלך השבוע.

את ספר התורה תרמה לילי שגב, לעילוי נשמת בתה, ליאל שגב ז"ל – מתנדבת מד"א בתחנת רמת גן שנפטרה בשנת 2023 לאחר מאבק במחלה קשה, בת 28 במותה – ולעילוי נשמת דוריס בת ליאורה ז"ל, סבתה של ליאל ואמה של לילי. בטקס השתתפו גם אחיה של לילי, שחר וצחי מסיקה, בני המשפחה וחברים. כיסוי ספר התורה נתרם על ידי משפחת נוי, לזכרו של שלום אליעזר נוי ז"ל. "זהו מעמד מרגש ומיוחד עבור המשפחה כולה. הידיעה שספר התורה יישאר כאן, במקום שבו ליאל התנדבה ופעלה מכל הלב, ממלאת אותנו נחמה וגאווה גדולה", אמרה לילי.

ליאל החלה את דרכה במגן דוד אדום בגיל 17 כנערה מתנדבת בתחנת רמת גן, והייתה פעילה מאוד במשמרות באמבולנסים ובניידות טיפול נמרץ. לצד פעילותה המבצעית, לקחה חלק בפעילויות הומניטריות רבות למען הקהילה. חבריה לתחנה מספרים על בחורה חייכנית, אופטימית ומלאת שמחת חיים, שנכחה בכל משמרת בלב רחב ובתחושת שליחות אמיתית.

את האירוע הוביל ויזם מנהל תחנת מד"א רמת גן, מאיר זרגריאן, שהשקיע חודשים ארוכים בתכנון ובהוצאה לפועל של המעמד המיוחד, ופועל רבות לרווחת עובדיו ומתנדבי התחנה. בנאומו אמר: "זהו ערב שמסמל עבורנו הרבה יותר מטקס חגיגי. ליאל ז"ל הייתה חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו בתחנה – מתנדבת מסורה, עם לב ענק וחיוך שתמיד האיר את החדר. הכנסת ספר התורה לבית הכנסת בתחנה היא חיבור עמוק בין שליחות הצלת החיים לבין עולם הערכים והרוח וחיזוק האחדות בין כל הזרמים בעם ישראל. אני גאה בתחנה שלנו ובקהילה שהתלכדה סביב המעמד הזה, ומודה למשפחת שגב על הזכות להנציח את ליאל דווקא כאן, במקום שבו פעלה ואהבה כל כך".

מנהל מרחב דן במד"א, אביחי חדד, הוסיף: "אנו ניצבים כאן היום ברגע של התעלות והתרגשות. לראשונה בתולדותיה, אנו זוכים לחנוך בתחנת רמת גן "מקדש מעט" – פינה של רוח, תפילה והתכנסות בתוך הבית המבצעי שלנו. הלב הפועם של המעמד הזה הוא ספר התורה החדש שאנו מכניסים היום ביראת קודש. ספר התורה הזה נתרם בנדיבות לב על ידי לילי, לעילוי נשמת בתה האהובה, ליאל ז"ל. העיתוי של הטקס היום אינו מקרי. אנו ניצבים בפתחו של ראש חודש אדר. חז"ל לימדונו: "משנכנס אדר מרבין בשמחה". השמחה האמיתית אינה רק חיוך חיצוני, אלא תחושת משמעות עמוקה. אין שמחה גדולה יותר משמחתה של תורה, ואין נחמה גדולה יותר מאשר להפוך כאב אישי לאור גדול שמאיר לרבים. לילי, בבחירתך להנציח את ליאל בדרך זו, הכנסת שמחה נצחית לתחנה הזו. בכל פעם שמתנדב או עובד יקרא בספר הזה או יישא תפילה בבית הכנסת, נשמתה של ליאל תהיה שזורה בחסד ובהצלת החיים שנעשים כאן".

הפוסט מד״א רמת גן: הכנסת ספר תורה לזכר המתנדבת ליאל שגב ז״ל הופיע ראשון במקומון רמת גן

העתקת מתחם הספארי למושבו החדש תכלול הקמת מתחם חינוכי-סביבתי מתקדם, שיפור תנאי המחיה של בעלי החיים ויצירת רצף שטח פתוח אקולוגי המחבר בין הפארק הלאומי לפארק אריאל שרון, לצד מתן מענה לצרכים תכנוניים רחבים באזור המרכז. המהלך משלב תפיסה סביבתית מתקדמת עם תרומה חברתית וכלכלית רחבת היקף, וצפוי לחזק את המרחב הציבורי הפתוח ואיכות החיים של מאות אלפי תושבים, תוך יצירת מנוע צמיחה סביבתי-חברתי משמעותי בלב המטרופולין.

על פי העקרונות שהוצגו במעמד החתימה, יבוצע תהליך מדורג ומוסדר לקידום העתקת ספארי רמת גן ממתחמו הנוכחי למתחם חדש, ייעודי ומתקדם בשטח פארק אריאל שרון, כחלק מתוכנית היסטורית להרחבת שטחי הפארק והמרחב הציבורי הפתוח במרכז הארץ.

במסגרת זו, ישולב השטח המתפנה של הספארי במסגרת תכנון מערכתי שיאזן בין שמירה על שטחים פתוחים לבין פתרונות עירוניים, לרבות מגורים ושימושים תומכים. שטח הספארי החדש ישויך מוניציפאלית לרמת גן, במטרה להבטיח את המשך הקשר העירוני של הפרויקט. לצורך ליווי המהלך תוקם ועדת היגוי בין משרדית בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים, אשר תלווה את קידום התכנון והיישום ותגדיר אבני דרך להמשך. בתוך 30 יום ממועד החתימה ימונה צוות תכנון ייעודי, ובתוך 180 יום תתבצע חתימה על הסכם מפורט בין כלל הגורמים, שיסדיר את היבטי התכנון, המימון והיישום של הפרויקט.

המתחם החדש של הספארי צפוי להיות מתוכנן בסטנדרט עדכני וחדיש, תוך שמירה על רצף אקולוגי בין השטחים הפתוחים בפארק ושילוב של מרכז ארצי פדגוגי לחינוך סביבתי. מהלך זה צפוי לחזק את הקשר בין המרחב הירוק לשכונות העירוניות הסמוכות, לשפר את חוויית הביקור והנגישות לציבור הרחב, ולהוות עוגן חינוכי־קהילתי משמעותי.

במקביל, השטח שיתפנה במתחם הספארי הקיים צפוי לשוב לרשות מקרקעי ישראל, ויקודם בו תכנון מפורט למגורים ולשימושים תומכים, לרבות תעסוקה, מסחר ושטחים ציבוריים פתוחים. זאת תוך יצירת חיבור הליכתי ורכיבתי רציף בין הפארק הלאומי לפארק אריאל שרון, ושיפור הנגישות התחבורתית והפחתת עומסי תנועה באזורי הקצה של רמת גן.

עוד הודגש כי יובטח מעמדו של פארק אריאל שרון כחברה ממשלתית יציבה, עם הבטחת המשאבים הנדרשים להפעלתו, פיתוחו ותחזוקתו לתקופה של עשר שנים לפחות. מהלך זה נועד להבטיח תפעול רציף וארוך טווח של הפארק ושל מתחם הספארי החדש, ולחזק את תרומתו של הפארק כעוגן סביבתי, חברתי וכלכלי עבור כלל הציבור.

המהלך משקף שיתוף פעולה בין משרדי רחב, המשלב מדיניות סביבתית, תכנון אחראי ושימוש מושכל בקרקע, כחלק מתפיסה כוללת הרואה בפרויקט מנוע צמיחה סביבתי-חברתי משמעותי לחיזוק המרחב הירוק במטרופולין גוש דן, לצד מענה לצרכים עירוניים ולאומיים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: “אנחנו הופכים היום חלום למציאות: מנוע הצמיחה הסביבתי-חברתי-כלכלי של גוש דן יוצא לדרך. העתקת הספארי לפארק אריאל שרון מבטאת חזון סביבתי לאומי, שמבין כי פיתוח מתקדם חייב להישען על שמירה על השטחים הפתוחים, על הרצף האקולוגי ועל רווחת בעלי החיים. זהו מהלך לאומי שמחזק את המרחב הירוק בלב אזור הביקוש, משפר את איכות החיים של התושבים ומייצר איזון נכון בין הגנה על הסביבה לבין פיתוח עירוני אחראי. ההתחייבות של המדינה לשמירה על הפארק כשטח פתוח וציבורי היא ביטוי לאחריות לאומית ולמחויבות לדורות הבאים. אני מודה לראש עיריית רמת גן, למשרד האוצר ולהנהלת פארק אריאל שרון  על השותפות והמחויבות שהפכו את החזון למציאות.”

ראש העיר רמת גן, כרמל שאמה הכהן: “ראש העיר רמת גן, כרמל שאמה הכהן: ״הסכם העתקת הספארי הוא מהלך היסטורי ומהמשמעותיים ביותר שידעה רמת גן מאז הקמתה ושמבטיח את עתידה. לאחר יותר משנה של משא ומתן מורכב, הגענו להסכם עם ממשלת ישראל להעתקת הספארי למתחם חדש, גדול ומתקדם יותר, במימון מלא של המדינה ובהשקעה של למעלה מחצי מיליארד ש״ח, שיישאר בשטחה של רמת גן. הספארי החדש ייבנה מהיסוד ויאפשר קפיצת מדרגה משמעותית ברווחת בעלי החיים – מעבר למרחבים פתוחים ותנאים מהמתקדמים בעולם. המהלך ישחרר מאות דונמים של שטח ירוק, יאפשר הרחבה משמעותית של הפארק הלאומי, ייעור נרחב והגדלת שטח העיר בכ-1,000 דונם. בנוסף, ההסכם כולל שדרוג תחבורתי משמעותי והקמת שכונת ה-AI הראשונה בישראל, עם דיור בר-השגה, תעסוקה איכותית ותכנון אורבני מתקדם״.

דן ליכטמן, מנכ״ל פארק אריאל שרון: “העברת הספארי אל תוך פארק אריאל שרון אינה רק שינוי מיקום, אלא מהלך לאומי היסטורי שמייצר רווח סביבתי מובהק, משפר את תנאי המחיה של בעלי החיים ומשלב בין שמירת טבע, מחקר, תיירות וחוויה לציבור הרחב. זהו חיבור בין עבר מתוקן לעתיד מתקדם – בין עיר לטבע ובין חזון לביצוע. במקום שבו הייתה בעבר פסולת, מוקם היום מרחב חיים, חינוך וחוויה שעתיד לשרת מיליוני אזרחים ולהפוך לסמל של ישראל ירוקה, חכמה ומובילה. תודה לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן ולצוות משרדה על הובלת המהלך ועל התמיכה לאורך כל הדרך.”

אמנון מרחב, יו״ר דירקטוריון פארק אריאל שרון: “אנחנו ניצבים היום בפני רגע היסטורי שבו חזון ‘ההר הירוק’ מתרחב והופך למוקד הסביבתי והחינוכי המוביל בישראל. זוהי הצהרת כוונות ברורה למחויבותנו ליצירת רצף אקולוגי חסר תקדים בלב המטרופולין. ההסכם מבטיח את איתנותו הכלכלית של הפארק ומאפשר לנו להמשיך ולפתח עבור הציבור מרחב פתוח, נגיש ומתקדם, המשלב טבע עירוני עם סטנדרטים בינלאומיים של שימור וחינוך.”

הפוסט יוצא לדרך: המהלך להעתקת הספארי לפארק אריאל שרון הופיע ראשון במקומון רמת גן